שו"ת הרא"ש/כלל כט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
כלל כט[עריכה]
סימן א[עריכה]
מעשה ביום הרג רב שנאנסו כהן וזוגתו והמירו והיתה עמה בת אחותה והעידה שלא נתיחדה עם גוי אך בעלה בא עליה בנדותה ופסק מורי ה"ר ידידיה שלא עשאה זונה ובת אחותה נאמנת להעידה והביא ראיה מספר רמב"ם ז"ל וזה לשון הרא"ש מורי רבי שארי ה"ר ידידיה יפה כתבת והבאת ראיה מספר ר"ס דהבא על הנדה לא עשאה זונה והכי איתא בתמורה (כ"ט) אמר רב אחד אתנן זכר ואחד אתנן מכל העריות אסורין חוץ מאתנן אשה נדה מאי טעמא זונה כתיב ולא נדה והאי לאו זונה היא אלמא בא על אשתו נדה לא עשאה זונה ושריא לכהן ותו גרסינן בתמורה אמר אביי זונה גויה אתננה אסור מאי טעמא כתיב הכא תועבה וכתיב כל אשר יעשה מכל התועבות האלה מה להלן עריות שאין תופסין בהן קדושין אף זונה גוית אין קדושין תופסין בה אלמא כל היכא דאין קדושין תופסין בה הוא עשאה זונה אבל היכא דקידושין תופסין בה לא מיקרי זונה ונדה תופסין בה קידושין כדאיתא בשלהי החולץ אמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הזונה שאין הולד ממזר נדה דהא תפסי בה קידושין דכתיב ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תפסי בה קידושין הילכך לא מיקריא זונה וגם יפה כתבת דבת אחותה נאמנת להעידה ואתה ותורתך שלום אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
סימן ב[עריכה]
שאלה מורי ורבי ה"ר אשר שיחיה הודעני נא על אשה ששמשה שלא בשעת וסתה בלא בדיקה ובשחרית מצאה עצמה טמאה מה תהא עליה אם אתה נוהג להצריכה כפרה אם לאו ומה תהא כפרתה.
על האשה ורבנא מאיר ז"ל לא היה מטיל עליה שום דבר כי בפ"ב דשבועות (י"ח) קאמר אי שלא בשעת וסתה אנוס הוא ואם אתה מצריכה כפרה לבו נוקפו ופורש ועוד זו האשה לאחר תשמישה ראתה.
ונדה שעצמה עיניה ביותר הוי חציצה להתירה לבעלה.
סימן ג[עריכה]
מי שהוא חולה ואשתו נדה ואין לו מי שישמשנו זולתה מותרת לשמשו רק שתזהר ביותר שתוכל מהרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה לפניו דמאחר שאין לו זולתה אי איפשר שלא תשמשנו.