שבת קנז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · שבת · קנז ב


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

וגיגית סדוקה מונחת על גבן ופקקו את המאור בטפיח אוקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש שם בגיגית פותח טפח אם לאו:

ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת:

עולא איקלע לבי ריש גלותא חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא וקא משח ליה אמר ליה באימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק בעלמא אנא:

הדרן עלך מי שהחשיך, וסליקא לה מסכת שבת

רש"י[עריכה]


וגיגית סדוקה מונחת על גביו - והמת מוטל בהילקטי תחת הגיגית [כנגד] הסדק ולפני מות המת פקקו בשבת המאור בטפיח שמא אין בסדק הגיגית פותח טפח ונמצא המת מוטל באהל שאין לו מקום לצאת דרך מעלה וחור שבין שני בתים מכניס את הטומאה לצד שני במלא אגרוף לפיכך סתמוהו בכלי חרס וגבו כנגד ההילקט וכלי חרס אינו מטמא מגבו וחוצץ:

וקשרו מקידה - שהיא רחבה טפח:

בגמי לידע - אם תכנס בסדק הגיגית ובמסכת אהלות (פ"י) שנינו (דאין) חילוק בארובה שבתוך הבית וטומאה מקצתה כנגד ארובה ומקצתה בתוך הבית בין יש בארובה פותח טפח לאין בארובה פותח טפח ואני לא יכולתי להבין בו ולהכי נקט גמי שראוי למאכל בהמה ולא מיבטל ליה להיות קשר של קיימא דמנתק כשיבש:

באוונא - בגיגית מלאה מים:

מתעסק - שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא:

תוספות[עריכה]


באוונא דמיא. אמבטי של מים וכך פירש בערוך:

מדידה דמצוה דלאו דמצוה מי אמור כו'. בפקיקה לא בעינן של מצוה כדפירש' לעיל בשילהי כל הכלים (דף קכו:) אלא דווקא במדידה בעינן של מצוה:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כד (עריכה)

מד א מיי' פ"י מהל' שבת הלכה ו , סמ"ג לאוין סה , טור ושו"ע או"ח סי' שיז סעיף א:

מה ב מיי' פ"כד מהל' שבת הלכה ה , סמג שם , טור ושו"ע או"ח סי' שו סעיף ו: