ש"ך על יורה דעה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סעיף א[עריכה]

(א) אסור משום שרץ השורץ על הארץ (טור) שגם שריצתו בתוך קליפתו מיקרי שריצה וע"ל סי' ס"ו ס"ב וסי' פ"ו ס"ח.

(ב) מותר מיד אפי' לא נתפתחו עיניו ב"י בשם רוב הפוסקים מהו כתבו הג"א מא"ז דמשום דבר שקץ אין לאכלו עד שיגדלו הכנפים דהיינו נוצה גדולה שעל גופו שיש לו קנים דכל עופות שלא גדלו כנפים אסר ר' יואל משום שקץ עכ"ל וכ"כ האו"ה כלל נ"ה דין י"א וכ"כ האחרונים.

סעיף ב[עריכה]

(ב) ולא חיישינן כו' ואפי' איכא ריעותא שאינו הולך תוס' וכ"כ הרא"ש וטור סי' נ"ח ור' ירוחם נט"ו אות ט"ז דאפילו אינו יכול לעמוד מותר וכב"י דאפילו היא מקשה לילד וכ"כ בשלטי הגבורים בשם הפוסקים וע"ל סימן נ"ח ובא"ח סי' תצ"ח ס"ה ומ"ש שם.

סעיף ג[עריכה]

(ד) אין סומכין כו' לפי שאין עובד כוכבים נאמן אלא בעדות אשה לבד וכ"ש כאן שהוא אומר להשביח מקחו כ"כ הרשב"א בתשובה סי' רמ"ג ולפ"ז אפילו העובד כוכבים מסיח לפי תומו אינו נאמן דהא בעדות אשה קי"ל דאינו נאמן אלא במסיח לפי תומו וכמו שנתבאר בא"ע סי' י"ז וע"ל סי' ט"ז סעיף י"א וסי' צ"ח ס"ק ב' מזה.