קטגוריה:שמואל א ח ג
נוסח המקרא
ולא הלכו בניו בדרכו [בדרכיו] ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט
וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו [בִּדְרָכָיו] וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט.
וְלֹֽא־הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ בִּדְרָכָ֔ו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ־שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט׃
וְ/לֹֽא־הָלְכ֤וּ בָנָי/ו֙ ב/דרכ/ו [בִּ/דְרָכָ֔י/ו] וַ/יִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַ/בָּ֑צַע וַ/יִּ֨קְחוּ־שֹׁ֔חַד וַ/יַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הבצע" - חמדת הממון כמו (שמות יח כא)שונאי בצע
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נו א). ואח"כ "לקחו שחד". ואח"כ "הטו משפט", כי עבירה גוררת עבירה. וחז"ל (שם) אמרו שלא חטאו בקבלת שוחד, רק ע"י שנטו אחר הבצע מעלה עליהם כאילו לקחו שוחד:
- פרשנות מודרנית:
בס"ד
- "ויהי כאשר זקן שמואל, וישם את בניו שופטים בישראל. ולא הלכו בניו בדרכיו" (שמואל א ח א, ג)
אומרים חז"ל (שבת נו א), שלא עשו כמעשה אביהם. שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם, שנאמר: "והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל" (שמואל א ז טז), והם לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם, כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן.
אף על פי כן, לאחר מכן (שמואל א יב ב) כתוב: "ואני זקנתי ושבתי, ובני הנם אתכם". מבאר רד"ק: "ובני הנם אתכם – לאשר תצטרכו להם בדברי התורות והדינין שקבלו ממני". והלוא הכתוב מעיד שלא הלכו בדרכיו!
אלא, כך נאמר בבמדבר רבה פרשה י:
- רבי יודן אמר בשם רבי סימון: לבסוף עשו תשובה, ולכך נקרא שמו "ושני" (דברי הימים א ו יג), שנשתנו למעשים טובים. ולכך זכו לרוח הקדש, הדא הוא דכתיב (יואל א א): "דבר ה' אשר היה אל יואל בן פתואל", זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל? שפיתה להקב"ה בתפילתו.
"ויטו אחרי הבצע" לעומת "שונאי בצע"
אחת התכונות הנדרשות משופטים ומנהיגים בעם ישראל היא שיהיו (שמות יח כא): "שונאי בצע". בני שמואל לא קיימו תכונה זו אלא "נטו אחרי הבצע". מהפירושים שנתנו חז"ל לחטאם של בני שמואל (שבת נו א) אפשר ללמוד על מהות התכונה "שונאי בצע":
- "שלא עשו כמעשה אביהם, שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם... והם לא עשו כן אלא ישבו בעריהם, כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן" (רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן), "לחזניהם - שמשיהם, ששוכרין אותן לילך ולהזמין את הנקראים לדין: ולסופריהם - לשטרי בירורין ולאגרות שום" (רש"י) - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שמשקיע מזמנו למען הציבור, גם כשזה בא על-חשבון עסקיו הפרטיים.
- "חלקם שאלו בפיהם" (רבי מאיר), "מעשר ראשון הראוי להם שלוים היו שאלו בפיהם מתוך שהיו גדולי הדור ושופטים לא היו מונעים מהם ושאר לוים עניים מצטערים" (רש"י) - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שאינו טורח יותר מדי כדי לדרוש כסף, גם אם זה מגיע לו.
- "מלאי הטילו על בעלי בתים" (רבי יהודה), "נותנים להן פרגמטיא לעסוק בה ולתת להם השכר, ומתוך כך היה נמשך לבם להטות דין כשבאין לפניהן לדון, והיינו חטאם" (רש"י) - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שאינו משקיע את כספו אצל אנשים פרטיים, שייתכן שיצטרך יום אחד לשפוט אותם.
- "קופה יתירה של מעשר נטלו בזרוע" (רבי עקיבא), "יותר מן הראוי" (רש"י) - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שמדייק בקבלת הקיצבאות וההטבות שמגיעות לו, ואינו מנצל את מעמדו כדי לקבל יותר.
- "מתנות נטלו בזרוע" (רבי יוסי), "זרוע לחיים וקיבה, והם לא היו כהנים. לשון אחר: מתנות לויה, כגון מעשר. וקרא כתיב: ונתן לכהן, ודרשינן: ולא שיטול מעצמו... והוא הדין לכל מתנות כהונה ולויה" (רש"י) - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שאינו לוקח כסף בכוח, גם כשהכסף מגיע לו כחוק.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א ח ג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.