רש"ש על המשנה/שבת/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת שבת פרק ט

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת שבת · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ו[עריכה]

בתוי"ט ד"ה פלפלת. פי' הר"ב אין זה פלפול כו' ונ"ל מדקתני פלפלת בתי"ו כו'. והנה לעיל (פ"ו מ"ה) תני פלפל והגמ' מפרשו שם לריח הפה כמו הכא א"כ נראה דחדא נינהו: שם בתוי"ט ד"ה רי"א כו'. ולכאורה היה נ"ל דת"ק טעמיה משום דהוה מלאכה שאצל"ג ור"ש היא כו'. ולדעתי דלר"ש גם מאבני וכו' פטור וכדאמרינן בגמרא לקמן (צ"ד) פוטר היה ר"ש אף במוציא אה"מ לקוברו ע"ש בפירש"י:


ז[עריכה]

ריבב"א חמשה. נ"ל סמך לדבריו דבקרא דכארץ תוציא צמחה וגו' רמוז ה' זרעונים כדלעיל בגמ' (פ"ד ב') משמע דבהכי חשיבותייהו: שם בתוי"ט ד"ה מת כגרוגרת. פי' הר"ב כדין שאר אוכלין שהרי מותר לאכלו כשמת כו'. וכתבו התוס' כו'. ול"ד במחכ"ת דאפילו היה אסור לאוכלו מ"מ ראוי הוא לנכרי כמ"ש התוספות בכיוצא בזה בד"ה שמצניעין. ועי' מ"ש לעיל בגמרא (ע"ח ב) אך לפי"ז ק"ק מ"ט דת"ק דפליג על ר"י בחי טמא. הא עכ"פ חזי לעובד כוכבים קטן: שם במשנה צפורת כרמים. הוא מין חגב טהור כדאיתא בחולין (ס"ה):