רש"ש על המשנה/שבת/ח
רש"ש על המשנה מסכת שבת פרק ח
<< · רש"ש על המשנה · מסכת שבת · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ג[עריכה]
קלף כדי לכתוב עליו פ"ק שבתפילין שהיא שמע ישראל. ק"ל לדעת הי"מ שבתוס' (מנחות מ"ב ב') ד"ה עד דבקלף של תפילין כ"ע ל"פ דבעינן עבוד לשמה וכ"כ המאור פ"ק דסוכה ה"ל להתנא להתנות שהיה מעובד לשמה. ועוד קשה לי לדעת הרמב"ם דבמזוזה ל"צ עבוד לשמה מאי פריך הגמ' לקמן (ע"ט ב') ורמינהו קלף כו' כדי לכתוב עליו מזוזה נימא התם דלא עיבדו לשמן והוה א"ש גם סיפא דברייתא דתני קלף כו' פ"ק שבתפילין דר"ל אם היה מעובד לשמה ולא לשנויי בדוחק דה"ק כו' ע"ש [ול"נ ליישב. דרש"י פי' איידי דדמיו יקרים לא עבדי מיניה קשר מוכסין וכ"כ התוס' לקמן וק"ל דמ"מ כי אין בו כדי לכתוב פ"ק שבתפלין אמאי פטור הלא מעתה כיון שא"צ לתפילין ע"כ ישמש בו לד"א ולחייב בכדי קשר מוכסין וכ"ת דאכתי ראוי לדבק או לתפור אליו חתיכת קלף עד שישלימנו לשיעור פ"ק דהא כתבו התוס' בסוטה י"ח ד"ה כתבה דלא מהני תפירה. ועי' בתשו' הגרע"א סי' י"א. ע"כ נלענ"ד דהטעם דא"ח בכדי קשר מוכסין הוא מפני דע"כ מיירי דעיבדו לשם תפילין וא"כ אסור לעשותו לקשר מוכסין משום הורדה מקדושה וכן הברייתא ע"כ ג"כ איירי במעובד לשם מצוה דאל"כ לחייב בכדי קש"מ]: שם בתוי"ט ד"ה שהיא שמע ישראל. תמיהא לי דלמאי איצטריך לפרש דזיל קרי כו' ונ"ל כו' שד' פרשיות שבתפילין מעכבות זא"ז א"כ לא ליהוי כו' אהכי קתני כו'. ולכאורה מה יושיענו זה אכתי אף לזאת חסר לו עוד דיו וקולמוס וכן לרוב דברים שחשיב במשנה אין די בהם לבדם בלתי הצטרפות דברים זולתן ובר"פ פריך אביי מים בכד ומצטרפין והשיב לו רבא מידי דחשיב בעינן וה"נ הא חשיב ופירש רש"י דחזי לצרופי ביה מיא. וי"ל דע"כ ל"א דחזי לאיצטרופי אלא אם חסר לו דבר אחר שנצרך לתכליתו אבל לא אם הוא בעצמו חסר השיעור דאל"ת כן יתחייב על כל פחות משיעור [ומדברי התוס' לעיל (ע"ו ב.) ד"ה אף אנן נמי תנינא לא משמע כן] ול"נ ליישב ע"פ משנה (בקדושין ס"ב ב) קדשתי את בתי הקטנה כו' כולן אסורות חוץ מן הגדולה שבגדולות דר"מ מה"נ איכא למטעי דפרשה קטנה היינו קטנה מהגדולה ואף לאביי שם דבכת אחת כו' קטנה קטנה ממש נראה דכאן דומה לב' כתות דקדש והיה כו' כמו כת אחת ושמע והיה א"ש כמו כת הב' ומכ"ש לשטת ר"ת בסדר הנחתן בבתים דקדש והיה כ"י בצד אחד ושמע והיה א"ש בצד הב':
ד[עריכה]
סיד כדי לסוד קטנה שבבנות. ובגמ' (פ' ב') תנא כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות. ותמיהני על הרמב"ם בפי' והר"ב אחריו שלא בארו זה ולעיל בר"פ גבי שמן כדי לסוך אבר קטן בארו יפה. ונ"ל ראיה לפירוש רש"י שם דאבר קטן היינו אחד מפרקי אצבע קטנה ולא כפי' הרמב"ם אצבע קטנה מדהתם תני אבר קטן (עי' בפ"א דאהלות מ"ח) והכא אצבע קטנה ש"מ דחלוקין מהדדי: שם רי"א כדי לעשות כלכול. לקמן בגמ' בפיסקא איתא כדי לסוד כלכול וכ"ה בנזיר וכ"ה ברא"ש: שם ברע"ב ד"ה פטפוט. רגל למקום מושב הכור כו'. כן הוא ברש"י ובפי' הרמב"ם אבל בגמ' איתא פטפוט כירה קטנה:
ה[עריכה]
ברע"ב ד"ה ונתונה באלפס. שהוחם כבר: וכ"ה בפי' הרמב"ם וכ"פ בפ"ה דכלים מ"ב והעקר חסר מה"ס. ולענד"נ דסתם אלפס הוא של ברזל כמש"כ התוי"ט שם בפי"ד מ"ד וזה ידוע דברזל מתחמם מהר יותר מחרס: