לדלג לתוכן

תוספתא/שבת/ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · תוספתא · שבת · ח · >>


הלכה א

[עריכה]

האומר [יממיא ומציא] ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר אומרין ימיא ומציא האומר דגן [קררן] ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר [דגון על שם דגון] עבודת כוכבים שנא' (שופטים טז) לדגון אלהיהם. האומר דני דני ה"ז מדרכי האמורי ר' יהודה אומר [על שם דן] עבודת כוכבים שנאמר (עמוס ח) חי אלהיך דן וחי אלהיך באר שבע. השואל במקלו ואומר אם אלך ואם לא אלך הרי זה מדרכי האמורי אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (הושע ד) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו.

הלכה ב

[עריכה]

האומר מרפא הרי זה מדרכי האמורי ר' אלעזר ברבי צדוק אומר [אין אומרים מרפא מפני ביטול תורה של בית ר"ג] לא היו אומרים מרפא [מפני דרכי האמורי].

הלכה ג

[עריכה]

האומר יתיר ונותר הרי זה מדרכי האמורי ר' יהודה אומר לא יהא לו בביתו יתיר ונותר האומר אשתה ואותיר ה"ז מדרכי האמורי שתו והותירו לא מדרכי האמורי [שתו והותירו חמרא לחייכון] לא מדרכי האמורי מעשה בר' עקיבה שעשה משתה לבנו על כל חבית וחבית שפתח [אומר חמרא לחיי רבננא ולחיי תלמידיהון].

הלכה ד

[עריכה]

האומר לאו לאו [ה"ז] מדרכי האמורי אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (איוב כא) [ויאמרו לאל סור ממנו וגו'] הקושר חוט [ע"ג] אדום ר"ג אומר אינו מדרכי האמורי ור"א בר צדוק אומר הרי זה מדרכי האמורי אל תעבור שלא תפסוק אהבתנו הרי זה מדרכי האמורי ואם מפני [כבוד] ה"ז מותר.

הלכה ה

[עריכה]

איזהו מנחש האומר נפלה מקלי מידי נפלה פתי מפי קרא לי איש פלוני מאחרי קרא לי עורב נבח בי כלב עבר נחש מימיני ושועל משמאלי ופסק צבי את הדרך לפני אל תתחיל בי שהרי שחרית הוא ור"ח הוא ומוצאי שבת הוא.

הלכה ו

[עריכה]

איזהו מעונן רבי ישמעאל אומר זה המעביר על העין ר"ע אומר אלו [נותני עתים] כגון אלו [שאומרים] היום יפה לצאת היום יפה ליקח היום חמה נחפית למחר גשמים יורדין [כדון] אלו שהן אומרין למודי ערבית שביעית [להיות יפות ועקודות קטנות] להיות רעות [וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים].

הלכה ז

[עריכה]

סוקרין את האילן בסיקרא וטוענין אותו באבנים ואין חוששין [לא] משום שביעית ולא משום דרכי האמורי.

הלכה ח

[עריכה]

ממשיכין יין ושמן בצנורות לפני חתנים [ולפני כלות] ולא מדרכי האמורי מעשה ביהודה והילל בניו של ר"ג שנכנסו לכבול והמשיכו אנשי העיר לפניהם בצנורות יין ושמן.

הלכה ט

[עריכה]

שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי שנאמר (ירמיהו לד) בשלום תמות ובמשרפות וגו' כשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים אבל לא על הדיוטות ומה הן שורפין עליו מטתו וכלי תשמישו מעשה שמת ר"ג הזקן ושרף עליו אונקלוס הגר יותר משבעים מנה.

הלכה י

[עריכה]

עוקרין על המלכים ולא [משום דרכי] האמורי כל עקור שיש בו טריפה אסור באכילה ומותר בהנאה שאין בו טריפה מותר באכילה ואצ"ל בהנאה איזהו עקור שיש בו טריפה מן הארכובה ולמעלה שאין בו טרפה מן הארכובה ולמטה [מבעיתין לעוות] ולפוקה ולא מדרכי האמורי עמד עצם בגרונו נותן על [ראשו] מאותו המין.

הלכה יא

[עריכה]

אלו דברים המותרין היה מתחיל במלאכה נותן שבח והודאה לפני המקום בחבית [או בעיסה מתפלל הוא] שתכנס בהן ברכה ואל תכנס בהן מארה מעבירין על גבי [מעיין] בשבת רשב"ג אומר בדבר הנוטל בשבת לוחשין על [העין ועל הנחש ועל העקרב] ואין לוחשין בדבר שדים ר' יוסי אומר אף בחול אין לוחשין בדבר שדים וכן היה ר' יוסי אומר אין לך בכל הכרכים רעים [מסורמיין] שכל זמן שאדם רע קוראין אותו [סורמי] אין לך בכל הנכרים קשה יותר מאמוריים שכל [האדם] קשה קוראין אותו אמורי.

הלכה יב

[עריכה]

ר' נהוראי אומר אין לך אדם בכל הכרכים מתון [יתר מסדומיים] וכן מצינו שחזר לוט על כל המקומות ולא מצא מתונה כסדום שנא' (בראשית יג) אברם ישב בארץ [כנען] וגו' [ר"ש בן גמליאל] אומר אין לך בכל עממין מתון יותר מאמוריים וכן מצינו שהאמינו במקום [דגלו] לאפריקי ונתן להם המקום ארץ שיפה כארצם והיתה א"י [נקרית] על שמן.