לדלג לתוכן

רש"ש על המשנה/מנחות/ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת מנחות פרק ד

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת מנחות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

במשנה תפלה כו'. עתוי"ט ולע"ד יל"פ מלשון מחשבה כדפרש"י בפ' ויחי על לא פללתי. והוא לפי שאסור להסיח דעתו מתפילין וצריך שיהא מחשבתו עליהם תמיד:


במשנה והכבשים א"מ זא"ז. בגמ' איתא גם והשעירים. ומסובבת בד"ח בסימן המחיקה. ולכאורה גי' והשעירים נכונה ופירושה כמו דמפרש הש"ס לוהאילים דלא אילים דתו"כ מעכבי ליה לאיל דחוה"פ כו' דב' שעירים הן א' שבפ' אמור בגלל הלחם והב' שבחוה"פ למוספין כמש"כ הרמב"ם ברפ"ח מהל' תומו"ס והוא מהגמרא לקמן (מ"ה ב'). רק ק"ק לפ"ז מדוע לא הזכירם הש"ס לפרשם כמו והאילים:


ברע"ב ד"ה התמידים א"מ כו' דאי בעי כו' ואי בעי מוספין מקריב ברישא. כן פי' רש"י. ונ"פ דלא פי' כן רק לפי הקס"ד. אבל לפי מאי דמסיק אביי לקמן ע"כ פירושו דאין מעכבין אה"מ בדיעבד אם קרב המוספין קודם והרע"ב שהעתיק לשון רש"י ואי בעי מוספין כו' לפירושא דמתניתין לפי האמת ל"ד במחכ"ת. ולא עוד אלא דהוא עצמו מסיים דדרשה דהעולה אינה אלא למצוה כו' וא"ל דבריו סותרין אהדדי: [שם בתורע"ק אות ט"ו. כן העיר הצ"ק מהת"י ועי' בריטב"א ליומא שם ובח"נ כאן. מהגרמ"ש]:


במשנה ושלימה היתה קריבה. עפרש"י וכ"ה המסקנא בגמ' לקמן. והתימה על הרמב"ם והרע"ב שנשמטו מלפרש כן. וגם התוי"ט לא העיר מזה: