רש"ש על המשנה/אהלות/יא
רש"ש על המשנה מסכת אהלות פרק יא
<< · רש"ש על המשנה · מסכת אהלות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ב[עריכה]
תוי"ט ד"ה עד. אמרי' גוד אסיק הקנה. וקשה מהא דאיתא בסוכה (כב) אבל אין ביניהם פ"ט כו' תחתיה טמא וע"ש ברש"י ותוס'. ונהי דל"א חבוט רמי נימא גוד אסיק התחתונות. אלא ודאי גוד אסיק ל"א והכא ה"ט דאמרי' גוד אחית תקרת אכסדרה להקנה כדפי' הא"ר. גם ס"ד מש"כ ה"ל טומאה רצוצה אינו מובן:
ג[עריכה]
קפולין זעג"ז א"מ אה"ט עד שתהא העליונה כו'. הא"ר הגיה כאן וכן לקמן ברפט"ו ע"ש. ולעד"נ דהאי עד לא אתי לאפוקי מרישא והאי בבא לא קאי עלה אלא קאי אדינא דמ"ב דתני נתן את הקנה בארץ כו' עד שיהיה גבוה מה"א פ"ט וע"ז תני הכא ג"כ עד שתהא העליונה כו'. וכה"ג כתבתי בחולין (לח) בס"ד ע"ש:
ז[עריכה]
ברע"ב ד"ה אם יש בצוארו פ"ט והוא מהר"ש. ומשמע מדבריהם דדי אם יש בהקיפו ג"ט. וזה תמוה דאף דיש באמצע רחבו טפח מ"מ הא אין שם מקרקע האיסקופה רק גובה חצי טפח. ואהל אינו כי אם טע"ט ברום טפח. וברא"ש איתא דצריך שיהא עובי צוארו כדי לרבע בו טע"ט דהיינו שיהא בעביו טפח וב' חומשין והקיפו לפ"ז יהיה ד"ט וחומש ע"ש. וזה נכון. ואף כי גם בפחות מזה ימצא רוחב טפח בגובה טפח. אבל לא יהיה הרוחב הזה רק למעלה ומשם ולמטה יתמעט רחבו ואנן בעינן אשר בכל משך הגובה טפח יהיה גם הרוחב טפח ואין זה כי אם בכמות שכתב הרא"ש וע' בפ' דלקמן מ"ז [ועדיין גם פי' הרא"ש צ"ע כמש"כ בחולין (קכ"ו)]:
ח[עריכה]
תוי"ט ד"ה והמנורה בסופו. ומיהו להרמב"ם כו' דאיהו ס"ל דבגדים שנגעו במת כו' אינן כמת לטמא באהל ובמשא. עמש"כ בס"ד בחולין (עא ב') דגם רש"י בשיטתו זאת ובזה ינצל מקושיות התוס' עליו שם בד"ה כי ומה שקשה לשיטתם מהגמ' דשם. וראיתי בכ"מ שכתב על מש"כ הרמב"ם שם שאין מטמאין באהל. דמתני' היא כדבסמוך. וכוונתו על המשנה דספט"ו לקמן שמביא שם בסופו. ותמוה דשם איירי באדם כמבואר שם. ומה שתמה שם על הרמב"ן ממתני' דריש כלים. ג"כ אישתמיטתיה פירוש הר"ש והרע"ב שם דמוקי לה באדם ט"מ. וזה כבר כתבתי בנזיר (נג ב') ע"ש: