רש"י על תהלים קכב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על תהליםפרק קכ"ב • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים קכ"ב, ד':

שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ
  עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל
  לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃


"ששם עלו שבטים" - אשר שם בשילה עלו שבטים כשעלו ממצרים ונקבע המשכן בתוכה

"שבטי יה שהוא עדות לישראל" - לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כו, ז) הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה יה עדות לישראל