מ"ג תהלים קכב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קכב · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ
  עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל
  לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ששם עלו שבטים" - אשר שם בשילה עלו שבטים כשעלו ממצרים ונקבע המשכן בתוכה

"שבטי יה שהוא עדות לישראל" - לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כ"ו) הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה יה עדות לישראל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ששם", כי לשם "עלו שבטים שבטי יה" והתחברו כולם ע"י העיר הזאת, עד שהיא "עדות לישראל" שהם גוי אחד מתאחדים, במה שכולם מתקבצים שם בשלש מועדי השנה לתכלית אחד "להודות לשם ה'", עד שהתכלית הזה להודות לשם ה' הוא הכח הפנימי הקושר האיברים הפרטים, והוא חיי הגויה הכללית, והעיר ששם יתקבצו היא כמו הלב שבו תחול רוח החיים המחיה את הגויה ומקרב העצמות המפוזרות עצם אל עצמו.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להודות לשם ה'" - ומהראוי היה להודות לה' על הדבר ההוא

"עדות לישראל" - העליה הזאת היתה עדות לישראל שהשכינה שוכן בה לגודל הנס הנעשה אז כי היתה מכילה את כל ההמון הזה ולא היה צר להם המקום

"ששם" - אשר שם עלו השבטים שהם שבטי יה ר"ל עם ה'

<< · מ"ג תהלים · קכב · ד · >>