רש"י על שמות א כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמותפרק א' • פסוק כ' | >>
א • ה • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שמות א', כ':

וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃


"וייטב" - הטיב להן.

וזה חלוק בתיבה שיסודה ב' אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה כשהיא באה לדבר בלשון "ויפעיל" הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן (או בסגו"ל שהוא פת"ח קטן)
  • כגון "וייטב אלהים למילדות",
  • (איכה ב ה): "וירב בבת יהודה" - הרבה תאניה,
  • וכן (דברי הימים ב לו): "ויגל השארית" - דנבוזראדן הגלה את השארית,
  • (שופטים טו ד): "ויפן זנב אל זנב" - הפנה הזנבות זו לזו.,
כל אלו לשון הפעיל את אחרים. וכשהוא מדבר בלשון ויפעל הוא נקוד היו"ד בחיר"ק
ואל תשיבני, "וילך", "וישב", "וירד", "ויצא"- לפי שאינן מגזרתן של אלו שהרי היו"ד יסוד בהן "ירד" "יצא" "ישב" "ילך" יו"ד אות שלישית בו.

"וייטב אלהים למילדות" - מהו הטובה.