רש"י על עמוס ז
<< · רש"י על עמוס · ז · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"כה הראני" - פורענות שהיה רוצה להביא גובאי
"בתחלת עלות הלקש" - ל' מלקוש שהתבואה עולה בקנה שלה
"והנה לקש" - היה צומח אחרי גיזי המלך אחר שגזזו תבואת המלך עד שלא עלתה בקנה היו גוזזין אותה שחת להאכיל לבהמות וכן ת"י דאיתגזיזת שיחתא דמלכא ול' משנה היא קוצר לשחת ומאכיל לבהמהפסוק ב (כל הפסוק)
"והיה אם כלה" - כאשר כלה לאכול
"את עשב הארץ" - באותה שדה
"ואמר אדני ה' סלח נא" - ואל תשחת הארץ
"מי יקום יעקב" - מאן יקום ויבעי על חטאיהון
"כי קטן" - ארי מטלטליןפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"הראני" - עוד פורענות להביא עליכם
"והנה קורא" - את פמליא שלו
"לריב" - אתכם בפורענות דליקת אש
"החלק" - חלקת השדהפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"הנני שם אנך" - הנני שופט אותם בקו שורת הדין
"עבור לו" - להמתין להם על פשעיהםפסוק ט (כל הפסוק)
"ומקדשי ישראל" - הוא בית אל שנאמר כי מקדש מלך הוא
"על בית ירבעם" - בן יואשפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"חוזה" - אתה שמתנבא עתידות
"לך ברח לך אל ארץ יהודה" - ששם מקדשו של הקב"ה שאתה מתנבא בשמו
"ואכל שם לחם" - לשון בזיון אמר לו שם יתנו לך פתיתי לחם בשכר שתתנבא להםפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"לא נביא אנכי" - איני מנביאי שקר שלכם הנוטלים שכרם להנבא איני צריך לכל זאת ולא נהגתי כך אני שאני עשיר ובעל מקנה ונכסים כמו שת"י ארי מרי גיתי אנא ושקמין אית לי בשפלתא
"בוקר אנכי" - רועה בקר
"ובולס שקמים" - מחפש בשקמים לראו' איזה עתו לקוץ כדי להוסיף ענפים ואיזה ראוי לקורות שכן דרך שקוצצין בתולות השקמה ובולס כמו ובולש אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו וישראל קוראים אותו פסילוס כדאיתא בפסיקתאפסוק טז (כל הפסוק)
"ולא תטיף" - ל' נבואה הוא והרבה יש במקרא הטף אל דרום (יחזקאל כ"א)
<< · רש"י על עמוס · ז · >>