רש"י על עמוס ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על עמוס · ז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כה הראני" - פורענות שהיה רוצה להביא גובאי

"בתחלת עלות הלקש" - ל' מלקוש שהתבואה עולה בקנה שלה

"והנה לקש" - היה צומח אחרי גיזי המלך אחר שגזזו תבואת המלך עד שלא עלתה בקנה היו גוזזין אותה שחת להאכיל לבהמות וכן ת"י דאיתגזיזת שיחתא דמלכא ול' משנה היא קוצר לשחת ומאכיל לבהמה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה אם כלה" - כאשר כלה לאכול

"את עשב הארץ" - באותה שדה

"ואמר אדני ה' סלח נא" - ואל תשחת הארץ

"מי יקום יעקב" - מאן יקום ויבעי על חטאיהון

"כי קטן" - ארי מטלטלין

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נחם על זאת" - נתרצה בתפלתו ונעתר לי

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הראני" - עוד פורענות להביא עליכם

"והנה קורא" - את פמליא שלו

"לריב" - אתכם בפורענות דליקת אש

"החלק" - חלקת השדה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על חומת אנך" - על שורא דדינא וכן פתר דונש אנך ל' ערבי חוט קו המשקולת העופרת אשר בה יביט בונה החומה ליישר הדימוס אף כאן הוא לשון קו משקולת משפט

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנני שם אנך" - הנני שופט אותם בקו שורת הדין

"עבור לו" - להמתין להם על פשעיהם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומקדשי ישראל" - הוא בית אל שנאמר כי מקדש מלך הוא

"על בית ירבעם" - בן יואש

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כהן בית אל" - כומר לעכו"ם שלו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחרב ימות ירבעם" - והוא לא אמר כן אלא וקמתי על בית ירבעם והוא בנו זכריה שהרגו שלום בן יבש (מלכים ב טו)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוזה" - אתה שמתנבא עתידות

"לך ברח לך אל ארץ יהודה" - ששם מקדשו של הקב"ה שאתה מתנבא בשמו

"ואכל שם לחם" - לשון בזיון אמר לו שם יתנו לך פתיתי לחם בשכר שתתנבא להם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובית אל לא תוסיף עוד להנבא" - שאין מזכירין כאן אלא שם עכו"ם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא נביא אנכי" - איני מנביאי שקר שלכם הנוטלים שכרם להנבא איני צריך לכל זאת ולא נהגתי כך אני שאני עשיר ובעל מקנה ונכסים כמו שת"י ארי מרי גיתי אנא ושקמין אית לי בשפלתא

"בוקר אנכי" - רועה בקר

"ובולס שקמים" - מחפש בשקמים לראו' איזה עתו לקוץ כדי להוסיף ענפים ואיזה ראוי לקורות שכן דרך שקוצצין בתולות השקמה ובולס כמו ובולש אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו וישראל קוראים אותו פסילוס כדאיתא בפסיקתא

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא תטיף" - ל' נבואה הוא והרבה יש במקרא הטף אל דרום (יחזקאל כ"א)