לדלג לתוכן

רש"י על עזרא ד טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על עזראפרק ד' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עזרא ד', ט"ו:

דִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּֽסְפַר־דׇּכְרָ֨נַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּ֠ח בִּסְפַ֣ר דׇּכְרָנַיָּא֮ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּֽמְהַנְזְקַ֤ת מַלְכִין֙ וּמְדִנָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָבְדִ֣ין בְּגַוַּ֔הּ מִן־יוֹמָ֖ת עָלְמָ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הׇֽחָרְבַֽת׃


"די יבקר" - אשר יבקר וידרוש הדורש בספר הזכרונות של אבותיך המלכים הראשונים

"ותהשכח" - ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי העיר הזאת עיר מורדת ומזקת המלכים והמדינות

"ואשתדור עבדין בגוה" - ומרד היו עושים יושביה בתוכה שהיו ישראל מורדין במלכי העכו"ם

"מן ימות עלמא" - מימות העולם מימים קדמונים כך היה מנהגם למרוד במלכי העכו"ם

"על דנא" - על כך היתה העיר הזאת חריבה