רש"י על עזרא ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על עזראפרק ד' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עזרא ד', ט':

אֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָתְה֑וֹן דִּ֠ינָיֵ֠א וַאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָֽרְסָיֵ֗א ארכוי אַרְכֳּוָיֵ֤א בָבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א דהוא דֶּהָיֵ֖א עֵלְמָיֵֽא׃


"אדין" - אז

"רחום" - שם אדם

"בעל טעם" - מזכיר ובעל דברים

"ושאר כנותהון" - ושאר סיעותיהם

"דיניא וארפסתכיא וגו'" - הללו כולם שמות של עכו"ם שהושיב סנחריב בערי שומרון

"אפרסיא" - הם פרסיים שהושיב סנחריב בערי שומרון

"ארכוי" - הם בני ארך שנאמר וארך ואכד וכלנה (בראשית י')

"בבליא" - הם בני בבל

"שושנכיא" - בני שושן הבירה

"עלמיא" - בני עילם מכל העכו"ם הללו הושיב סנחריב בא"י וכולן היו משיבין ומסכימים בשליחות המכתב זה