רש"י על נחמיה ו
<< · רש"י על נחמיה · ו · >>
פסוק א
פסוק ב
"אשר בבקעת אונו" - כך שם הבקעה
"והמה חושבים עלי" - הבנתי מהם שהיו חושבים עלי להרגני שםפסוק ג
"למה תשבת" - למה תהיה המלאכה בטלה
"כאשר ארפה" - ידי מן הבניין
"וירדתי אליכם" - לדבר ולהועד אליכםפסוק ה
פסוק ו
"בגוים נשמע" - שנודע לכל העכו"ם שאתה וכל היהודים חושבים למרוד
"וגשמו אומר" - גשמו הוא גשם הערבי ופתרונו כאדם שאומר לחבירו כך הוא הדבר ופלוני אומר
"כדברים האלה" - מוסב על כתוב בה ומקרא מסורס הוא והרי הוא כאילו נאמר כתוב בה כדברים האלה בגוים נשמע וגו'פסוק ז
"נביאים" - בעלי לשון כמו בורא ניב שפתים (ישעיהו ט')
"לאמר" - שאומרים יש מלך ביהודה
"ועתה ישמע למלך" - אחרי שנקראת מלך ישמע למלך כדברים האלהפסוק ח
פסוק ט
"מיראים אותנו" - מתיראים ממנו וכך הם אומרים ירפו ידיהם וגו'
"ועתה חזק את ידי" - לסייעני בבנין החומהפסוק י
"ויאמר נועד" - אותו שמעיה היה נביא שקר וקבל שוחד מן סנבלט וחביריו להפחיד את נחמיה כדי לבטל את המלאכה
"כי באים להרגך" - שהרי יבואו להרגך סנבלט וחביריו
"ולילה באים" - וע"כ הזהירו ליכנס בהיכל ולסגור הדלתות עליו שעדיין לא נעשו דלתות שערי העיר כמה שנאמר בתחילת הפרשה גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשעריםפסוק יא
פסוק יב
"כי הנבואה דבר עלי" - שהרי הוא דבר הדברים הללו עלי בשם נבואה
"שכרו" - כל אחד ואחד מהם שכרו ונתנו לו שכר להפחידני ולבטל בבנין החומהפסוק יג
"למען אירא" - כדי שאתירא מהם להיות עושה כן ליכנס בהיכל ולהיות חוטא
"והיה להם לשם רע" - למען שיהיה להם לשם רע לחרפני בעבירה זופסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"ויראו כל הגוים" - וכאשר ראו כל העכו"ם שנגמר בנין חומת העיר
"ויפלו מאד בעיניהם" - נפלו הם עצמם בעיניהם שהיו מואסים בעצמם כי נפל פחד היהודים עליהםפסוק יז
"על טוביה" - אל טוביה ישראל רשע היה (עיין במס' קדושין ע שמבואר שם שהיה עכו"ם וצ"ע מיוש"ה)
"ואשר לטוביה" - ואגרת אשר לטוביהפסוק יח
"כי חתן הוא" - אותו טוביה לשכניה
"ויהוחנן בנו" - של טוביה
"בת משולם" - אותו משולם שר וגדול היהפסוק יט
"טובותיו" - ששפרואוצ"ש בלע"ז
"היו מוציאים לו" - להגיד לו לטוביה
"אגרת שלח טוביה" - אגרות היה שולח תדיר להפחידני שלא לבנות בנין החומ'
<< · רש"י על נחמיה · ו · >>