רש"י על נחמיה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על נחמיה · ו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא נותר בה" - בחומת העיר

"דלתות לא העמדתי" - שלא נעשו דלתות בשערי העיר

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכפירים" - שם מקום הוא

"אשר בבקעת אונו" - כך שם הבקעה

"והמה חושבים עלי" - הבנתי מהם שהיו חושבים עלי להרגני שם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלאכה גדולה אני עושה" - מבנייני (העיר ס"א) העפר

"למה תשבת" - למה תהיה המלאכה בטלה

"כאשר ארפה" - ידי מן הבניין

"וירדתי אליכם" - לדבר ולהועד אליכם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את נערו" - ע"י נערו

"ואגרת פתוחה בידו" - כתב אגרת שלח לי על ידו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתוב בה" - באותה אגרת

"בגוים נשמע" - שנודע לכל העכו"ם שאתה וכל היהודים חושבים למרוד

"וגשמו אומר" - גשמו הוא גשם הערבי ופתרונו כאדם שאומר לחבירו כך הוא הדבר ופלוני אומר

"כדברים האלה" - מוסב על כתוב בה ומקרא מסורס הוא והרי הוא כאילו נאמר כתוב בה כדברים האלה בגוים נשמע וגו'

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם נביאים וגו'" - עד ונועצה יחדיו היה כתוב באגרת

"נביאים" - בעלי לשון כמו בורא ניב שפתים (ישעיהו ט')

"לאמר" - שאומרים יש מלך ביהודה

"ועתה ישמע למלך" - אחרי שנקראת מלך ישמע למלך כדברים האלה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מלבך" - הרי כי במקום אלא

"בודם" - קונטרבנטאל"ש בלע"ז כמו אשר בדה מלבו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כולם" - כי כל העכו"ם

"מיראים אותנו" - מתיראים ממנו וכך הם אומרים ירפו ידיהם וגו'

"ועתה חזק את ידי" - לסייעני בבנין החומה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוא עצור" - שמצאו בביתו

"ויאמר נועד" - אותו שמעיה היה נביא שקר וקבל שוחד מן סנבלט וחביריו להפחיד את נחמיה כדי לבטל את המלאכה

"כי באים להרגך" - שהרי יבואו להרגך סנבלט וחביריו

"ולילה באים" - וע"כ הזהירו ליכנס בהיכל ולסגור הדלתות עליו שעדיין לא נעשו דלתות שערי העיר כמה שנאמר בתחילת הפרשה גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האיש כמוני יברח" - בתמיה אם איש כמוני יברח ליכנס בהיכל

"לא אבוא" - לא אכנס שם מפני פחד המיתה ולא אעבור על המצוה של הקב"ה שלא יבוא ויכנס זר בהיכלו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואכירה" - הכרתי בדבריו שלא שלחו הקב"ה בדבר זה שאעבור עבירה מפני פחד המיתה

"כי הנבואה דבר עלי" - שהרי הוא דבר הדברים הללו עלי בשם נבואה

"שכרו" - כל אחד ואחד מהם שכרו ונתנו לו שכר להפחידני ולבטל בבנין החומה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למען שכור הוא" - אמר לי הדברים הללו

"למען אירא" - כדי שאתירא מהם להיות עושה כן ליכנס בהיכל ולהיות חוטא

"והיה להם לשם רע" - למען שיהיה להם לשם רע לחרפני בעבירה זו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם לנועדיה הנביאה" - היא ושאר נביאי השקר קבלו שכר מסנבלט וחביריו כדי להפחידני בנבואת שקריהם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעשרים וחמשה" - ימים לחדש אלול בשנת כ' לדריוש המלך שבשנת עשרים לדריוש עלה נחמיה מבבל ובאותה שנה בנה חרבות ירושלים

"לחמשים ושנים יום" - סוף נ"ב יום מיום שהתחילו לבנותו נגמר בנין החומה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי כאשר שמעו כל אויבינו" - דבר זה שנשלם בנין החומה

"ויראו כל הגוים" - וכאשר ראו כל העכו"ם שנגמר בנין חומת העיר

"ויפלו מאד בעיניהם" - נפלו הם עצמם בעיניהם שהיו מואסים בעצמם כי נפל פחד היהודים עליהם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חורי יהודה" - שרי יהודה

"על טוביה" - אל טוביה ישראל רשע היה (עיין במס' קדושין ע שמבואר שם שהיה עכו"ם וצ"ע מיוש"ה)

"ואשר לטוביה" - ואגרת אשר לטוביה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי רבים ביהודה" - שהיו שרים רבים ביהודה אשר היו לו לטוביה בעלי ברית ושבועה

"כי חתן הוא" - אותו טוביה לשכניה

"ויהוחנן בנו" - של טוביה

"בת משולם" - אותו משולם שר וגדול היה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם טובותיו" - של טוביה היו מספרים לפני אותן בעלי שבועתו וקרוביו

"טובותיו" - ששפרואוצ"ש בלע"ז

"היו מוציאים לו" - להגיד לו לטוביה

"אגרת שלח טוביה" - אגרות היה שולח תדיר להפחידני שלא לבנות בנין החומ'