רש"י על נחמיה ג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על נחמיהפרק ג' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כה • כו • כח • ל • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ג', ט"ו:

וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶ֠חֱזִ֠יק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כׇּל־חֹזֶה֮ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֙נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֔נּוּ ויעמידו וְיַעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵ֠ת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֙לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד׃


"ויטללנו" - והוא היה מסכך אותו לשון מטללתא

"ואת חומת ברכת השלח" - שהוא נוטה לצד גן המלך

"ועד המעלות" - הם היו מכירים מקומות הללו