מ"ג נחמיה ג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ג · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה הוא יבננו ויטללנו ויעמידו [ויעמיד] דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת שַׁעַר הָעַיִן הֶחֱזִיק שַׁלּוּן בֶּן כָּל חֹזֶה שַׂר פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה הוּא יִבְנֶנּוּ וִיטַלְלֶנּוּ ויעמידו [וְיַעֲמִיד] דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו וְאֵת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן הַמֶּלֶךְ וְעַד הַמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶ֠חֱזִ֠יק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כׇּל־חֹזֶה֮ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֙נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֔נּוּ ויעמידו וְיַעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵ֠ת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֙לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויטללנו" - והוא היה מסכך אותו לשון מטללתא

"ואת חומת ברכת השלח" - שהוא נוטה לצד גן המלך

"ועד המעלות" - הם היו מכירים מקומות הללו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת חומת" - גם את חומות של ברכת השלח הסמוך לגן המלך ומשם והלאה עד המעלות וגו'

מצודת ציון

"ויטלננו" - הוא ענין צל כי בצל קורתי (בראשית י"ט) תרגם אונקלוס בטלל ור"ל עשה תקרה לצל ומחסה

"ברכת השלח" - מקוה המים המשקה עצי הגן ונקראים שלח על שם התפשטות הענפים וכן שלחיך פרדס רמונים (שיר השירים ד')

<< · מ"ג נחמיה · ג · טו · >>