רש"י על מלכים א כ לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על מלכים אפרק כ' • פסוק ל"ג | >>
ה • ו • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • כב • כד • כה • כז • כח • לג • לד • לה • לז • לח • לט • מ • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים א כ', ל"ג:

וְהָאֲנָשִׁים֩ יְנַחֲשׁ֨וּ וַֽיְמַהֲר֜וּ וַיַּחְלְט֣וּ הֲמִמֶּ֗נּוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אָחִ֣יךָ בֶן־הֲדַ֔ד וַיֹּ֖אמֶר בֹּ֣אוּ קָחֻ֑הוּ וַיֵּצֵ֤א אֵלָיו֙ בֶּן־הֲדַ֔ד וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ עַל־הַמֶּרְכָּבָֽה׃


"ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו" - ינחשו לשון מנחש אמרו כיון שנפלו דברי שלום בפיו אפילו שלא במתכוין סימן טוב הוא זה וימהרו להחזיק הדבר

"ויחלטו" - לשון צמיתות כרתו הדבר מפיו שלא יחזור בו והה"א של הממנו נוטה במסורת לשתי התיבות כאלו נכתב ויחלטוה ממנו אם ממנו יצא הדבר בכוונת הלב