"ארכו על פני רוחב הבית" - אורך האולם לרחבו של ההיכל מן הצפון לדרום כל מדה היתירה קרויה אורך והפחותה קרויה רוחב לפי שבהיכל מדת מן המזרח למערב יתירה קרויה אורך ובאולם שמדת מצפון לדרום יתירה בו קרויה אורך מן הצפון לדרום ומן המזרח למערב קרויה בו רוחב
"שקופים אטומים" - רבותינו פירשו (מנחות פו ב) שקופים לשון ראייה ופתיחה והשקפה פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים קצרים מבפנים שלא כדרך שאר חלונות אחרות העשויות למאור להראות שאינו צריך לאורה
"יציע" - אפנטי"ץ בלע"ז ושלשה שמות יש לה יציע תא צלע (כך מפורש בבבא בתרא סא א)
"את קירות הבית סביב" - כלומר כנגד ההיכל ובית קדשי הקדשים הוא הדביר עשה צלעות מבחוץ לדרום ולמערב ולצפון וסוף המקרא הוא פירוש לראשו ויבן על קיר הבית סמוך לקיר הבית יציע סביב כיצד עשה את קירות הבית להיכל ולדביר עשה צלעות
"ויעש" - כמו עשה וכן (שמות טו ב) ויהי לי לישועה כמו היה לי לישועה
"היציע התחתונה" - בכל רוח ורוח היו התאים שלשה זה על זה ומדת ארכו לא נאמרה כאן ובמסכת (מדות פרק ד משנה ג) שנינו שלשים ושמנה תאים היו חמשה עשר בצפון חמשה על גבי חמשה וחמשה על גביהן וכן בדרום ושמנה במערב שלשה על גבי שלושה ושנים על גביהם התחתונה חמש והאמצעות שש והעליונות שבע למה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה קומת התא חמש אמות וכשעולה כותל ההיכל חמש אמות גורע את עוביו וכנס בו אמה לפנים והניח על אותה כניסה ראשי קורות גג עליית התא שהיא קרקעית לאמצעית וכשעולה עשר כנס אמה להניח ראשי קורות עליית האמצעית שהיא קרקע העליונה נמצאת אמצעית רחבה מן התחתונה אמה והעליונה רחבה מן התיכונה אמה
"לבלתי אחוז בקירות הבית" - שלא לדבק ראשי הקורות דרך נקבים בקירות הבית שקלקול החומה הוא ואינו דרך נוי
"בהבנותו אבן שלמה מסע" - כמו שהסיעוה מן ההר על ידי השמיר כמו שהיא באה משם נתנוה בחומת הבנין ולא סתתוה בכלי ברזל ואבני גזית האמור למעלה מחלוקת היא בסוטה (מח ב)
"ומקבות" - דלוט"א בלשון רוסיא
"פתח הצלע התיכונה אל כתף הבית הימנית" - יונתן תרגם תיכונה זו כמו תחתונה לא תיכונה בין עליונה לתחתונה שבחמש תאים שבדרום היה לה פתח אל החוץ בשורה התחתונה וזה (התרגום) ובלולים יעלו על התיכונה התיכונה תרגם יונתן מציעתא כי התאים הללו לא היו פתוחים אל החוץ שלושה פתחים היו לכל אחד כך היא שנויה במסכת מדות (שם) אחד לתא מן הימין ואחד לתא מן השמאל ואחד לתא שעל גביו ולימד כאן שאחד מן התחתונים שבכותל דרומי היה לו פתח אל החוץ ודרך אותו פתח נכנסים לכולם וצלע התיכונה דקרא לא תיכונה בין עליונה לתחתונה אלא תיכונה שבחמש תאים שבדרום היה לה פתח אל החוץ בשורה התחתונה וזהו תרגום ובלולים יעלו על התיכונה שלמעלה הימנה משמע דהצלע התיכונה למטה
"בלולים" - תרגם יונתן מסיבתא והוא שקורין בלשונינו וויי"ן בלע"ז ובלשון אשכנז (ווינד"ל שטיי"ן) ושם המורגל (שווינד"ל שטי"ג) והוא בנין עמוד אבנים עשוי מעלות מעלות וההולך בהן דומה כמקיף סביבות עמוד ועולין בו כמה וכמה אמות גבוה ואין צריך לשפע כשאר סולם כי הקיפו הוא שיפוע
"גבים ושדרות בארזים" - שתי תקראות אחת עשויה לנוי מלמטה ואחת של לוחי ארזים מלמעלה של גבים היא התחתונה ותרגם יונתן בהנתוכין ולא ידעתי מה הן ושמעתי משמו של רבי מנחם זצ"ל שהם נסרים ארוגים נאים כמין צורה וקורין לו בלשונינו צילי"ד ובלשון אשכנז (גהימל"ט) והיא לשון שמים שמי קורה ואני אומר שהם לבנים חלולים והם כחצי קנה עגול שעושין לכסוי בתים (בלשון אשכנז דעק ציגל)
"גבים" - לשון ארמי גובתא דקניא והם היו (למעלה) והשדרות (למטה)
"ושדרות" - לוחי ארזים סדורים למעלה מן הגבים לדריסת הרגל כשעולין לראות בבדק הבית וכן תרגם יונתן ושדרות בארזים ועילא מנהון (רוצה לומר מן הגבים) סידרא דרכפת רישי שריתא ארזיא ורכפת לשון תכיפת וחבירו (שמואל ב כב יב) עבי שחקים תרגום יונתן מריכפת עננין קלילין (ושדרות כלומר היו נסרים סדורים זה אצל זה רד"ק)
"מביתה בצלעות ארזים" - קירות ארז אצל קיר האבן כדי לטוח עליו זהב כמו שהוא אומר למטה (פסוק כא) ויצף שלמה את הבית פנימה זהב סגור ואי אפשר לטוח זהב על גבי האבנים כי אם בעצים ובמסמרות
"עצי שמן" - (תרגום) דאעי זיתא
"עשר אמות קומתו" - ורגליהם בקרקע עומדים אחד מצפון לארון ואחד מן הדרום סוככים על הארון ועל בדיו אורך הכנפים מכסים מקצת (רוחב הבדים) שהארון היה נתון ארכו לרחבו של בית ובדיו בולטין בפתח הדביר בפרוכת שכנגד הפתח ובדיו נתונין בראשי ארכן כדי שיהיו שני לוים יכולים ליכנס ביניהם כשנושאין אותו במדבר
"עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו" - כשהן פרושות נמצאות כנפות שניהם שהיו נוגעות זו בזו ממלאות כל חלל עשרים אמה וגוף הכרובים אינו מן המדה ועומד בנס (בבא בתרא צט א)
"האיל" - אילי הפתח הם המזוזות שמכאן ומכאן עשויות עגולות כמין אילים איליו ואילמיו (ספרים אחרים אלה ואלון) וכן בכל בנין יחזקאל ספות הפתחים קרוים אילים
"מזוזות חמישית" - המפתן האחד והמזוזות מכאן ומכאן שתים הרי שלש והמשקוף שעליו עשוי כשתים כזה וזה השרטוט כך שמעתי ואני אומר מזוזות חמישית חמשה צלעות היו למזוזות ולא היתה מרובעת ואינו מדבר לא במפתן ולא במשקוף שלא מצינו מפתן ומשקוף קרוין אילים
"וירד על הכרובים" - היה מרדד הזהב טסין דקין בפיתוחי הצורות להיות שוקע בו במקום החקק ובולט על הבליטה שלא יהא הזהב מבטל את הצורות ויהיו צורות העץ ניכרות בזהב
"החצר הפנימית" - היא עזרת הכהנים ועזרת ישראל והיא היתה לפני האולם וקורא אותה פנימית לפי שהיתה לפנים מעזרת נשים (ובמקרא לא מצינו כתוב עזרת כי אם במשנה)
"וטור כרותות ארזים" - נדבך של (קירות מחוטבות) עשה בחומה
