רש"י על ישעיהו לו יב
<< | רש"י על ישעיהו • פרק ל"ו • פסוק י"ב |
• ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טז • יז • יט • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר רַבְשָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת־צוֹאָתָ֗ם חראיהם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־[מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם] שיניהם עִמָּכֶֽם׃
"האל אדוניך" - תמיהה הוא לכך נקוד חטף פתח וכי אל שניכם לבדכם שלחני אדני הלוא אל כולם שלחני ולכך באתי שכל העם ישמעו ויראו ואל יסיתם חזקיהו למרוד
"לאכול את צואתם" - אף הם ברעב המצור יאכלו
"את חריהם" - רעי היוצא דרך הנקב שלהם ול' נאה תקנו סופרים לקרותו צאתם כך שנו רבותינו מקראות הכתובים לגנאי קורין אותו לשבח כמו (דברים כח) בעפולים בטחורים (שם) ישגלנה ישכבנה חוריהם צאתם
"שיניהם" - מימי רגליהם
"שיניהם" - צואה לחה שיני דכרכשתא היא החלחולת שקורין (טבחי"א בלע"ז) עומדת ע"י שלש שינים