מ"ג ישעיהו לו יב
<< · מ"ג ישעיהו · לו · יב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר רב שקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החומה לאכל את חראיהם [צואתם] ולשתות את שיניהם [מימי רגליהם] עמכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר רַב שָׁקֵה הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חראיהם [צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר רַבְשָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת־צוֹאָתָ֗ם חראיהם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־[מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם] שיניהם עִמָּכֶֽם׃
רש"י
"לאכול את צואתם" - אף הם ברעב המצור יאכלו
"את חריהם" - רעי היוצא דרך הנקב שלהם ול' נאה תקנו סופרים לקרותו צאתם כך שנו רבותינו מקראות הכתובים לגנאי קורין אותו לשבח כמו (דברים כח) בעפולים בטחורים (שם) ישגלנה ישכבנה חוריהם צאתם
"שיניהם" - מימי רגליהם
"שיניהם" - צואה לחה שיני דכרכשתא היא החלחולת שקורין (טבחי"א בלע"ז) עומדת ע"י שלש שיניםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לאכול" - להזהירם כי יבואו במצור ומעקת רעבון וצמאון יוכרחו לאכול צואה ולשתות מי רגלים
"עמכם" - ר"ל גם הם גם אתם
"על האנשים" - אל האנשים
"האל אדוניך" - וכי רק אל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר דברי
מצודת ציון
"חראיהם" - מלשון חור ונקב ור"ל צואה היוצאת מנקב פי הטבעת
"שיניהם" - הוא מי רגלים והוא קרוב מלשון שתןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"על". כמו אל:
"חריהם שיניהם", הקרי צואתם ומימי רגליהם:הערות
יב הלשון מורה שלא נשלח רק אל העם, והוא על כל פנים גם אל המלך נשלח, ולא יגרע מן העם? ומ"ש לאכל א חוריהם לא נודע קשורו?<< · מ"ג ישעיהו · לו · יב · >>