רש"י על ישעיהו ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ישעיהופרק ט' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו ט', ד':

כִּ֤י כׇל־סְאוֹן֙ סֹאֵ֣ן בְּרַ֔עַשׁ וְשִׂמְלָ֖ה מְגוֹלָלָ֣ה בְדָמִ֑ים וְהָיְתָ֥ה לִשְׂרֵפָ֖ה מַאֲכֹ֥לֶת אֵֽשׁ׃


"כי כל סאון סאן ברעש" - יש פותרין אותו לשון סאה ומדה כמו שדרשוהו רבותינו אך לפי פשט ל' המקרא לא יתכן לפרש מגזרתו מאחר שאין הוי"ו והנו"ן מעיקר התיבה אלא כמו שאון מן שואה והמון מן הומה וחרון מן חרה לא יתפעל עם הנון לומר סואן אלא סואה כמו מן המון הומה ומן שאון שואה ולא יאמר שואן הומן חורן ואני אומר שפתרונו לפי הענין ואין לו דומה מן המקרא ופתרונו לשון צהלת נצחון במלחמה כי כל סאון סאן ברעש קול נצחון שום נוצח במלחמה ברעש שעטת סוסים והגפת תריסין הוא ושמלת הרוגי מלחמה מגוללה

"בדמים" - אבל נצחון זה אין בו רעש ואין בו דם

"והיתה לשריפה" - יקד יקוד מאכולת