רש"י על ירמיהו מח ט
| רש"י על ירמיהו • פרק מ"ח • פסוק ט' | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ט • י • יא • יב • יג • יז • יט • כא • כו • כז • כח • ל • לא • לב • לג • לד • לו • לז • לט • מ • מא • מג • מה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃
"תנו ציץ למואב" - תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ כמו והיה לכם לציצית (במדבר ט"ו) ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל ל"ח)
"כי נצא תצא" - כי במעופה וחפזון תצאו בגולה ויהיה נצא מגזרת נצה כן חברו מנחם וכן כי נצו גם נעו (איכה ד') ויונתן תרגם אעדו כתרא ממואב תנו לאחרים ציץ הנזר אשר למואב