מ"ג ירמיהו מח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו מח · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּנוּ צִיץ לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תנו ציץ למואב" - תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ כמו והיה לכם לציצית (במדבר ט"ו) ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל ל"ח)

"כי נצא תצא" - כי במעופה וחפזון תצאו בגולה ויהיה נצא מגזרת נצה כן חברו מנחם וכן כי נצו גם נעו (איכה ד') ויונתן תרגם אעדו כתרא ממואב תנו לאחרים ציץ הנזר אשר למואב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תנו ציץ למואב כי נצא תצא", ה' אמר שרק בזה יתנו ציץ וצמח למואב שיוכל לצמוח שנית, אם יצא ויברח, וע"י שיצא ינץ נץ ויפרח, ולא ע"י שישארו בעריהם לכורמים וליוגבים, כי "עריה לשמה תהיינה", כן אמר ה', ואחר שכן גזר ה', א"כ.


ביאור המילות

"ציץ". מענין ויצץ ציץ, וכן נצא הוא מקור מגזרה זו, שתציץ ע"י שתצא, וגם פעל יציץ משתתף עם פעל יצא שהציץ יוצא מן הענף:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאין" - ממה שאין מי יהיה יושב בהן

"תנו ציץ למואב" - תנו כנף למואב כי עוף תעוף והוא ענין מליצה ור"ל בחפזון תצא בגולה

מצודת ציון

"ציץ" - ר"ל כנף כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי בשם ציץ וכמו ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל לח)

"נצא תצא" - מלשון נוצה וכנף ור"ל תעוף בנוצת כנפים

<< · מ"ג ירמיהו · מח · ט · >>