רש"י על יחזקאל ז
<< · רש"י על יחזקאל · ז · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
"בא הקץ" - שאמרתי ונושנתם בארץ והשחתם וגו' העידותי בכם היום כי אבוד תאבדון (דברים ד) ונושנתם בגי' תתנ"ב והם נשתהו בה תת"ן ד' מאות ומ' משנכנסו לה עד שנבנה הבית ות"י שנים עמד הבית
פסוק ה (כל הפסוק)
"רעה אחת רעה" - רעה שלימה ומיוחדת למעלה מכל הרעות והוא חורבן הבית
"הנה באה" - טעמו באל"ף הוא לשון פועלת
פסוק ז (כל הפסוק)
"באה הצפירה" - טעמו למעלה בבי"ת והוא לשון פעלה כבר באה הצפירה כמו בא ושקע מאור השחר והתפארת בא
"ולא הד הרים" - ולא לאישתיזבא במצדי טוריא והד לשון צעקת הכרזה לקום לברוח אל ראשי ההרים כמו הידד השבתי (ישעיהו יז) וענו עליו הידד (ירמיהו כא) השמעת קול נושא משא ענבים אל הגת וטועני הקורה
פסוק ח (כל הפסוק)
"מקרוב" - במהרה
פסוק י (כל הפסוק)
"הנה היום" - הנה בא היום
"הנה באה" - הרעה
"יצאה הצפירה" - עלה השחר של יום הרעה
"צץ המטה" - להכות אתכם
"פרח הזדון" - נתגלה נבוכדנצר הרשע
פסוק יא (כל הפסוק)
"החמס קם וגו'" - החמס אשר בידכם הוא קם עליכם למטה רשע לשחתכם
"לא מהם" - כך אמר הקב"ה למשחית אינך זקוק להשאיר נפש (מרשעי ישראל) כי אין טובה יוצאת לא מהם ולא מבניהם ולא מהמונם
"ולא נה בהם" - אין בהם נוהה אחרי מגעגע ונותן לב אלי כמו וינהו כל בית ישראל אחרי ה' (שמואל א ו) ולשון ארמי הוא תתינהון ואיתנהיאו לפולחנא ל' תאוה וגעגועין ומנחם חברו לשון יללה וכן וינהו כל בית ישראל פירש לשון יללה ואין בתיבה רק ה"א יסוד
פסוק יב (כל הפסוק)
"והמוכר אל יתאבל" - אע"פ שדרך המוכר שדהו להיות עצב אל יתעצב כי סופכם לגלות
פסוק יג (כל הפסוק)
"כי המוכר אל הממכר לא ישוב" - כשיגלה בגולה לא ישוב ויראה עוד השדה שמכר ולמה יתאבל
"ועוד בחיים חיתם" - כל ימי חייהם לא ישיבו אל מקומם
"כי חזון אל כל המונה וגו'" - ארי נבייא מתנבן על כל אתרגושתהון למיתב בתיובתא ולא תייבין
"ואיש בעונו חיתו" - כל אחד מהם חיתו ונפשו דבוקה בעונו
"לא יתחזקו" - לא יחזקו לבם על יצרם הרע לשוב לתורתם
פסוק יד (כל הפסוק)
"תקעו בתקוע" - כשיבוא עליהם הצר הכינו עצמם למלחמה ואין יוצא להלחם
פסוק טז (כל הפסוק)
"כיוני הגאיות" - דרך היונים להקבץ בגאיות והומות שם והיו הומים אל ההרים אשר ינוסו שם איש בעוונו כיוני הגאיות אשר כולם הומות
פסוק יז (כל הפסוק)
"תלכנה מים" - מזיעת אימה
פסוק יט (כל הפסוק)
"לנדה יהיה" - לשקוץ יהיה להם
פסוק כ (כל הפסוק)
"וצבי עדיו" - של הקב"ה אשר לגאון שמהו להם הוא בית המקדש שנקרא גאון עוזם כמה שנאמר (לקמן כד) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם הם גלולי תועבות עשו בו ע"כ וגו'
פסוק כב (כל הפסוק)
"את צפוני" - את המקום שהייתי צפון שם ביניהם
פסוק כג (כל הפסוק)
"עשה הרתוק" - שלשלת אות הוא שילכו בגולה אסורים בזיקים
"משפט דמים" - חייבי קטול
פסוק כד (כל הפסוק)
"רעי גוים" - רעים שבעכו"ם ואכזרים
"ונחלו" - ויתנחלו לאחרים
"מקדשיהם" - בתי היכל הבמות שהיו נועדים שם ל' בית זמונם
פסוק כה (כל הפסוק)
"קפדה בא" - כמו (ישעיהו לח) קפדתי כאורג חיי לשון כריתה
פסוק כו (כל הפסוק)
"הוה על הוה" - מאורע על מאורע הויה אחר הויה ומנחם חברו לשון שבר
"ותורה תאבד מכהן" - הרגילים בהוראה כמו שנאמר ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב)
<< · רש"י על יחזקאל · ז · >>