"ויאזניהו בן שפן" - חשוב היה ולמדין דורו הימנו לפיכך הקפיד עליו
"ועתר ענן הקטרת" - תמור קטור ענן הקטורת ולשון עתר מרבית וכן העתרתם עלי דבריכם (לקמן ל"ה) וכן ונעתרות נשיקות שונא (משלי כ"ד) וכן חברו מנחם במחלוקת אחת שלשתן ופירוש ענין מרובה המה אך כל אחד לשון בני אדם
"ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימית" - היא העזרה כי הר הבית נקרא החצר החצונה ועד עכשיו בתוכה היה עומד אלא שהוא נכנס בשע' הצפוני והראהו בבית החליפות את צורת התמוז וחזר והוליכו למזרח לפני ההיכל והמזבח
"ופניהם קדמה וגו'" - ממשמע שנאמר ופניהם קדמה יודע אני שאחוריה' אל ההיכל אלא מגיד שהיה אחוריהם מגולה שהיו פוערין עצמם ומתריזין כלפי מטה
"משתחויתם" - בשתי תיבות הוא משמש לשון השחתה ולשון השתחויה כן הוא בירושלמי משחיתי' ההיכל ומשתחוי' לחמה וכן ת"י ואינון מתחבלין וסגדין ומנחם חברו לשון שחוח כמו שחי ונעבור' (ישעיהו נ"א)
"הנקל לבית יהודה" - המעט להם וקל בעיניהם שאר עבירות שבידם
"מעשות את התועבות" - אם היו חדלים מעשות את כל התועבות אשר עשו בביתי פה
"כי מלאו את הארץ חמס" - ונקל בעיניהם אותו עון וישובו להכעיסני בתוך ביתי בתועבות האלה
"והנם שולחים את הזמורה אל אפם" - והנה שולחים אל חוטמם את ריח רע של זמורה זו שהם מזמרים ברוח היוצא מפי טבעת כלומר בושתם זה אל פניהם ישוב ומנחם פי' והנם שולחים את הזמורה אל אפם ענין דופי וקלון הוא לפירושו השוה ריח מקטרתם וכעס קרבנם וניחוחים למלאכת דופי נקבים ואחוריהם אל היכל ה' יורה על הענין
