לדלג לתוכן

רש"י על יונה ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על יונהפרק ב' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יונה ב', ט':

מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃


משמרים הבלי שוא – אותן שעובדים לכוכבים ומזלות:

חסדם יעזובו – יראת הקב"ה שכל חסדם וטובתם מאיתו, יעזובו. אבל אני איני כן, אלא בקול תודה אזבחה לך (פסוק י). כך תרגם יונתן. ופרקי דרבי אליעזר דרשו כלפי המלחים, שעזבו חסדם שהיו מטיבים לעכו"ם ונתגיירו: