רש"י על יונה ב ז
<< | רש"י על יונה • פרק ב' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
לקצבי הרים ירדתי – לסוף מידת ההרים הקבועים על התהום ירדתי:
אני אמרתי הארץ בריחיה בעדי – כנגדי, למעלה ממני סגור ולא אצא לעולם. בעדי – כמו (מלכים ב' ד, ד) "וסגרת הדלת בעדך", וכן כל בעד שבמקרא: "עור בעד עור" (איוב ב, ד), איבר כנגד איבר:
לעולם – מוסב על מה שאמר למעלה, ואני אמרתי נגרשתי: ואני אמרתי, הארץ בריחיה סגורים בעדי לעולם:
ותעל משחת חיי – אבל כבר ראיתי כאן גיהינום, ומשם העליתני, והנני עתה כנגד תחת ההיכל שבירושלים, כעניין שנאמר: אך אוסיף להביט אל היכל קדשך (פסוק ה); ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך (פסוק ח):