רש"י על יהושע ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על יהושעפרק ג' • פסוק ד' | >>
ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע ג', ד':

אַ֣ךְ ׀ רָח֣וֹק יִֽהְיֶ֗ה בֵּֽינֵיכֶם֙ וּבֵנָ֔יו כְּאַלְפַּ֥יִם אַמָּ֖ה בַּמִּדָּ֑ה אַֽל־תִּקְרְב֣וּ אֵלָ֗יו לְמַ֤עַן אֲשֶׁר־תֵּֽדְעוּ֙ אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ כִּ֣י לֹ֧א עֲבַרְתֶּ֛ם בַּדֶּ֖רֶךְ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃


"אך רחוק יהיה" - כבודו של מקום הוא

"וביניו" - כמו ובינו ודומה לו (תהלים קמט ב) ישמח ישראל בעושיו דבר אחר ב' ארונות היו של שכינה ושל יוסף מהלכין יחד

"כאלפים אמה" - כדי שתהיו יכולין לילך ולהתפלל לפניו בשבת כך מפורש במדרש תנחומא לפי שידע שעתידין להיות צרים לפני יריחו בשבת

"למען אשר תדעו" - מוסב על והלכתם אחריו

"כי לא עברתם בדרך" - לא הלכתם בענין זה עד הנה