רש"י על זכריה יב י
<< | רש"י על זכריה • פרק י"ב • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשָׁפַכְתִּי֩ עַל־בֵּ֨ית דָּוִ֜יד וְעַ֣ל ׀ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלַ֗͏ִם ר֤וּחַ חֵן֙ וְתַ֣חֲנוּנִ֔ים וְהִבִּ֥יטוּ אֵלַ֖י אֵ֣ת אֲשֶׁר־דָּקָ֑רוּ וְסָפְד֣וּ עָלָ֗יו כְּמִסְפֵּד֙ עַל־הַיָּחִ֔יד וְהָמֵ֥ר עָלָ֖יו כְּהָמֵ֥ר עַֽל־הַבְּכֽוֹר׃
"רוח חן ותחנונים" - שיעלו על רוחם להתחנן לפני והם יהיו לחן בעיני
"רוח" - טלנ"ט בלע"ז
"והביטו אלי את אשר דקרו" - תרגם יונתן ויבעון מן קדמי על די איטלטלו והביטו להתאונן על אשר דקרו בהם האומות והרגו בהם בגלותם
"וספדו עליו" - על אותו הרג
"כמספד על היחיד" - כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה