רש"י על דניאל ג כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דניאלפרק ג' • פסוק כ"ט | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ג', כ"ט:

וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּי֩ כׇל־עַ֨ם אֻמָּ֜ה וְלִשָּׁ֗ן דִּֽי־יֵאמַ֤ר שלה שָׁלוּ֙ עַ֣ל אֱלָהֲה֗וֹן דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹא הַדָּמִ֣ין יִתְעֲבֵ֔ד וּבַיְתֵ֖הּ נְוָלִ֣י יִשְׁתַּוֵּ֑ה כׇּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י לָ֤א אִיתַי֙ אֱלָ֣הּ אׇחֳרָ֔ן דִּֽי־יִכֻּ֥ל לְהַצָּלָ֖ה כִּדְנָֽה׃


"שים טעם" - כלומר יושם חק

"די יימר שלו" - אשר יאמר משגה כלומר שום דבר של גנאי

"הדמין" - אברים כלומר ינתחוהו לאברים

"נולי ישתוה" - אשפה יושם

"די יכול להצלה כדנה" - אשר יכול להציל כזאת