מ"ג דניאל ג כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ג · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה [שלו] על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן דִּי יֵאמַר שלה [שָׁלוּ] עַל אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא הַדָּמִין יִתְעֲבֵד וּבַיְתֵהּ נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה כָּל קֳבֵל דִּי לָא אִיתַי אֱלָה אָחֳרָן דִּי יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּי֩ כׇל־עַ֨ם אֻמָּ֜ה וְלִשָּׁ֗ן דִּֽי־יֵאמַ֤ר שלה שָׁלוּ֙ עַ֣ל אֱלָהֲה֗וֹן דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹא הַדָּמִ֣ין יִתְעֲבֵ֔ד וּבַיְתֵ֖הּ נְוָלִ֣י יִשְׁתַּוֵּ֑ה כׇּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י לָ֤א אִיתַי֙ אֱלָ֣הּ אׇחֳרָ֔ן דִּֽי־יִכֻּ֥ל לְהַצָּלָ֖ה כִּדְנָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שים טעם" - כלומר יושם חק

"די יימר שלו" - אשר יאמר משגה כלומר שום דבר של גנאי

"הדמין" - אברים כלומר ינתחוהו לאברים

"נולי ישתוה" - אשפה יושם

"די יכול להצלה כדנה" - אשר יכול להציל כזאת

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומני" - וממני נעשה גזרת אומר אשר כל עכו"ם ולשון אשר יאמר לתלות דבר שגגה ומשגה על אלהיה של שדרך מישך ועבד נגו אזי יעשה גופו לנתחים וביתו יושם לאשפה ולמקום נוול

"כל קבל" - בעבור אשר לא יש אלוה אחר אשר יכול להציל כהצלה הזאת

מצודת ציון

"שלו" - שגגה ומשגה כמו על השל (שמואל ב ו)

<< · מ"ג דניאל · ג · כט · >>