רש"י על דניאל ג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דניאלפרק ג' • פסוק י"ט | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ג', י"ט:

בֵּאדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּצְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹהִי֙ אשתנו אֶשְׁתַּנִּ֔י עַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְאָמַר֙ לְמֵזֵ֣א לְאַתּוּנָ֔א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְמֵזְיֵֽהּ׃


"התמלי חמא" - נתמלא חמה

"וצלם אנפוהי אשתני" - ופרצוף פניו נשתנו

"למזא לאתונא" - להצית לכבשן האש ולחממו

"חד שבעה על די חזה למזיה" - על אחת שבע פעמים ששיערוהו עד כדי הסיקו וכאילו יבעירוהו ז' שיעורין כמוהו

"למזיה" - להסיקו