רש"י על דברי הימים א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברי הימים א · ד · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וראיה" - כן מנהג היחס הזה אף על פי שלא הזכיר עדיין ראיה כי דורות דורות קחשיב וכן בני חלאה צרת וצחר ואתנן וקוץ הוליד ועדיין לא הזכיר קוץ ומזכיר את בניו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים" - מוסב למעלה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע כי לא יחס עד עתה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב" - וכינה שמו יעבץ ודוגמתו בן אוני (ס"א ואביו קרא לו בנימין) (בראשית ל"ה)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והרבית את גבולי" - בנחלות

"והיתה ידך עמי ועשית מרעה" - אם תהיה עמי ותצילני מרעה לבלתי עצבי שלא יארע לי שום נזק וצער ועצב והוא נדר מה שנדר

"ויבא אלהים את אשר שאל" - ושלם נדרו ומכאן מביאין ראיה כשפוסקין צדקה (בצבור) בעבור מה שאין נודרין אלא נותנין בלא נדר ומדרשו ידוע

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכלוב אחי שוחה" - משפחות הוא דקחשיב בקצור ל' אע"פ שאין מזכירו למעלה וכן ובני קנז אע"פ שלא הזכירו למעלה וכן מעונתי כמו כן לא הזכירו כי כן דרך כל הספר הזה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבי עיר נחש" - שם עיר ותחנה שר (היה) עליה

"אלה אנשי רכה" - בני אשתון ישבו באותו מקום ברכה ע"א אנשי רכה המשפחה היתה מכונה אנשי רכה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים" - יואב היה שר של עמק שיש בה חרשים ולמה אני קורא אותה גיא חרשים כי חרשים היו פתרון אותן שישבו בגיא החרשים חרשים המה ועל שמם נקרא הגיא

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני כלב בן יפונה" - אמרו רבותינו כלב בן יפונה זה כלב בן חצרון ולמה נקרא בן יפונה שפינה מעצת מרגלים ואל תתמה שהרי ייחס כבר משפחת כלב בן חצרון שהרי כן הדרך שמייחס קצת ומדלג על משפחה אחרת ואח"כ תופש משפחה ראשונה

"ובני אלה וקנז" - כך היה שמו וקנז

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואשתו היהודיה" - אשת כלב שנולדה מיהודית

"ירד אבי גדור וגו'" - שרי העירות כדכתיב ביהושוע ויקדעם וזנוח וחלחול בית צור וגדור ירמות ועדלם שוכה ועזקה

"ואלה בני בתיה בת פרעה" - הוי"ו מפרדת בין בני יהודיה ובין בני בתיה

"אשר לקח מרד" - כלב הוא מרד שמרד בעצת מרגלים וכן דרך היחס שאפילו לאחד אומר בני כמו ובני אלה וקנז

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני שלה בן יהודה" - לפי שעדיין לא יחסו מיחסו עתה שמשום כבודו של דוד מקדים ליחס בני תמר פרץ וזרח שמהם יצא גם הוא ועכשיו שייחס כל משפחות פרץ מתחיל לייחס כל משפחות שלה שהיו באותו הדור

"ומשפחת בית עבודת הבוץ" - ליריעות המקדש אף הם היו מבני שלה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויוקים ואנשי כזבא עד וישבי לחם" - כל אלה בני שלה בן יהודה

"ויואש ושרף" - רבותינו אומרים זה מחלון וכליון

"והדברים עתיקים" - פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה (העתיקים) הראשונים שהיו בימי קדמונים

"אשר בעלו למואב" - שלקחו נשים מואביות

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המה היוצרים" - המה יוקים ואנשי כזבא וישבי לחם היו יוצרי חומר למלאכת המלך וגם קדרות למאכל המלך וגם לכהנים

"ויושבי נטעים" - שהיו עוסקים בנטיעות של מלך

"וגדרה" - אומנים גודרי גדר אבנים למלאכת המלך

"עם המלך" - פתרון הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו דוגמא במשפטים בשואל בעליו עמו לא ישלם כלומר עמו במלאכתו

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני שמעון" - לפי ששמעון יושב בחלק יהודה הוא מקדימו ליחסו ולדבר בעיירותיו קודם לראובן

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה" - לא הרבו בנים כבני יהודה לפי שהיו מועטים וחלק יהודה רב מהם קבל יהודה שמעון בחלקו כי שמעון לא היה לו חלק בא"י שנאמר אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל (בראשית מ"ט) ושנינו בבראשית רבה אחלקם להעמיד סופרים בישראל בבתי כנסיות כו' ומנין שקבלו דכתיב (יהושע י"ט) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם פן תרבה עליהם חית השדה ומה שכתוב (שם) ויעל הגורל לבני שמעון כך היה המעשה הפילו גורל איזה שבט יקבל שמעון בחלקו ונפל הגורל בחלקו של יהודה וגם מה שכתוב (שופטים א') ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בחלק שנתתי לך

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישבו בבאר שבע" - בני שמעון ישבו באותן עיירות של יהודה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה עריהם עד מלוך דוד" - פתרון כשהרבו בני יהודה עשו תרעומות על בני שמעון מימי שאול ורצו לגרשם מארצם ולא היה יכול לגרשם ואף כי היה כל ימיו בטירדה ובמלחמות וכשמלך דוד באו שבטו לשאול מבני שמעון את ארצם שהשאילו להם והלך דוד וגר שם כי שאול לא חשש בכך מפני שנאת דוד שהיה מיהודה וזהו שכתב אלה עריהם עד מלך דוד וכשמלך גרשם מפי' רבי אליעזר בר משולם ז"ל וכן פי' לי רבי שלמה בר לוי אחי רבי משה הדרשן

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחצריהם" - הכפרים מי היו עיטם ועין ורמון וגו'

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זאת מושבותם והתיחשם להם" - פתרון אע"פ שייחסם כאן מקצתן אל תאמר שלא היו כי אם אותן שהרי יש ספר יחוס אחר ושם היו יחוסין כל שבט ושבט כך היה לפרש יחוסו בפני עצמו

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומשובב" - וכל הכתובין

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה הבאים" - בשמות נשיאים במשפחותם

"ובית אבותיהם פרצו לרוב" - לא היה להם מקום לישב

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וילכו" - על כן למבוא גדור וגו' לבקש מרעה לצאנם

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מן חם היושבים שם לפנים" - בשקט ובשלוה היו יושבים ולא בא אדם להרע להם לפיכך לא נזהרו כשבאו עליהם להלחם ודוגמתו בשופטים ויבאו על ליש על עם שקט ובוטח וגו' ודבר אין להם עם אדם לפי שהיו שקטים לא היו יראים ולא כרתו ברית עם שום אדם לעזרם לפיכך נצחום אותם חמש מאות וגם כתיב לשם כמשפט צידונים שקט ובוטח וגו'

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויכו את שארית הפליטה" - מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום