רש"י על דברי הימים א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · רש"י על דברי הימים א · ה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני ראובן בכור ישראל" - ואם תאמר אם כן שהיה בכור למה לא יצא ממנו מלכות כי הוא בודאי הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף ואם תאמר אם כן למה לא מלכו בני יוסף לכך אמר ולא להתייחס לבכורה חלק בכורות ולא בכור כי יהודה אפילו לא חלל ראובן הבכורה ולא נלקחה ממנו אפילו הכי היה הגון יהודה למלך

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יהודה גבר באחיו" - שנאמר גור אריה יהודה (בראשית מ"ט)

"ולנגיד ממנו" - שיצא ממנו מלכות ועל שם כך נקרא המלך נגיד שהוא המוציא והמביא והבכורה והמלכות נטלה מראובן ונתנה המלכות ליהודה כדכתיב כי יהודה גבר באחיו אבל חלק הבכורה נתנה ליוסף לשני בניו

"בני ראובן בכור ישראל" - מתחיל עתה כבראשונה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני יואל" - דורות דורות קחשיב

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר הגלה תלגת פלנאסר" - קודם לסנחריב וכן היה סדרן פול (מלכים ב' ט"ו) הי' כשמלך מנחם בן גדי ובימי פקח בן רמליה (שם) בא תגלת פלנאסר מלך אשור ובימי הושע בן אלה (שם י"ז) בא שלמנאסר מלך אשור (שם ט"ו) ובימי חזקיהו סנחריב ופירשו רבותינו פול וכולם סנחריב

"הוא נשיא לראובני" - באותו זמן שהגלוהו תלגת פלנאסר

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בהתיחש לתולדותם הראש יעיאל וזכריהו" - פתרון הרי לא יחסתי לך מן ראובן כי אם קצת ועיקר יחוסו במקום יחוסו על דברי הימים למלכי ישראל היה יעיאל וזכריה הראש שעל ידן כלה יחוסן

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועד נבו ובעל מעון" - שבימים קדמונים קודם שבאו לידי ישראל נקראו נבו ובעל מעון ע"ש תועבותם כי כן היה מנהג עובדי כוכבים ומזלות עד היום ההוא לקראת תועבותיהם בשם עיירותיהם אבל כשבאו לידי ישראל הסבו שמותם כדכתיב ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם (במדבר ל"ב) כלומר ישראל הסבו שמותם ואת שבמה לפי שלא נקראה על שם תועבותיה לא הסבו שמה ובמגילה מפרש כי נבו ובעל מעון שם עבודת כוכבים הם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עם ההגריאים" - הם הישמעאלים וע"ש אמם קוראם הגראים בני הגר היו

"וישבו באהליהם" - שכן מנהג ערביים לישב באהלים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני גד לנגדם ישבו" - אצלם כמו ואלכה לנגדך (בראשית י"ג)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחיהם לבית אבותיהם" - במקום יחוסן

"מיכאל ומשלם" - אלו היו ראשי אבותיהם של אותו היחס כי כולם התיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה מן בני חיל וגו'" - כלומר כולם נתקבצו ועשו מלחמה עם ההגריאים

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויטור ונפיש" - בניו של ישמעאל הם

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעזרו עליהם" - כי ה' עזרם

"וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם" - אומות אחרים לעזרם

"ונעתור להם" - דוגמת ויעתר להם ה'

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם" - פתרון הם זנו אחרי אלהי עמי הארץ ואיזה עם אשר השמידם אלהים מפניהם שאלהיהם לא היה יכול לעוזרם ולא שמו על לבם אחרי השמידם מפניהם ולא היה יכול לעזרם ולנו כמו כן לא יעזור

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה" - יש מפרשים עזריה הוא היה עזריה הראשון ומעזריה עד שריה שהיה בחורבן הבית ח' כהנים ומכאן הוגהו ביומא בפ' א' ובויקרא רבה ובספרי פ' פנחס שמנה כהנים שמשו בבית הראשון ויש אומרים שמנה עשר ולא זה וזה יש בהם רוח חיים כי צדוק הוא היה הראשון שכהן בימי שלמה ועוד איזה אמריה היה בימי יהושפט דכתיב והנה אמריהו כהן הראש (דברי הימים ב' י"ט) והוא אמריה בן עזריהו שהיה בימי עוזיהו בימי חזקיה שהיה אחרי יהושפט וא"ת עזריהו אבי שריה היה והיכן חלקיהו הכהן הגדול שהיה בימי יאשיהו אלא מצדוק יש לחשוב שנים עשר כהנים היו מצדוק עד שריה וכן מצינו בויקרא רבא מדוייק ומ"ש בעזריה הוא אשר כהן בבית מפורש בס' ירושלמי כך וכי הוא לבדו כהן בימי שלמה (כהן) והלא גם שאר כהנים כמו כן כהנו אלא לפי שמסר נפשו על קדושת הבית שלא הניח את עוזיהו להקטיר לכך נאמר הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה והוא עזריה שהיה בימי עוזיה (לקמן ב' כו) ובימי חזקיהו ועזריהו בן אחימעץ הוא אמריהו שכהן בימי יהושפט כמו שנקרא עוזיה עזריה דכתיב (במלכים ב' טו) בשנת עשרים וז' שנים לירבעם וגו' מלך עזריה ונקרא עזריה בן אחימעץ זכריהו דכתיב ויהי לדרוש אלהים (לקמן ב' כו) בימי זכריהו המבין ביראת אלהים וגו'

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהוצדק הולך בהגלות ה' את יהודה וירושלים" - ומ"ש בספר (חגי א') יהושוע בן יהוצדק הכהן הגדול לא יהוצדק שמש מעולם בכהונה גדולה דהא הוגלה לבבל בימי יכניה כדכתיב ויהוצדק הלך בהגלות וגו' אלא יהושוע בנו היה כהן גדול כשעלו מבבל בבית שני ומה שלא היה עזרא בן שריה הסופר כהן גדול ובן אחיו יהושוע בן יהוצדק כיהן זהו הטעם לפי כי יהושוע עלה עם זרובבל כמה ימים ושנים קודם שעלה עזרא