רש"י על דברי הימים א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברי הימים א · ו · >>

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני שמואל הבכור ושני ואביה" - ושני זה יואל פתרון והשני אביה כלומר שני לראשון הוא היה אביה ושני לאביה הוא היה יואל שלא נכתב ודוגמתם כי אם הסוס אסור וחמור אסור (מלכים ב' ו') כמו והחמור וכן הפר שני דגדעון וכן הראשון (שופטים ו')

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה אשר העמיד דוד וגו'" - כשהשיבוהו מבית עובד אדום כדכתיב (לקמן ט"ז) ויעזב שם לפני ארון ברית ה' לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון וגו' וכתיב ועובד אדום (שם) בן ידותון וחיסה לשערים וגו' (שם)

"לפני משכן ה'" - בבמה אשר בגבעון ושלמה העמידן בבית המקדש בירושלים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעמדו כמשפטם על עבודתם" - כמשפט אשר העמידן דוד

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחיו אסף העומד על ימינו" - של הימן ובניו

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני מררי אחיהם על השמאול" - (אחיהם) דוגמת שאמר (בלשון אשכנ"ז גברידע"ר) על השמאל של הימן ובניו שהימן ובניו באמצע

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחיהם הלוים הנתונים לכל עבודת משכן בית האלהים" - לשוערים ולהפשיט כדכתיב לקמן (דברי הימים ל"ה) והלוים מפשיטין

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה בני אהרן" - המקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטורת

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדוק בנו אחימעץ בנו" - לא חשב כי אם אותם שהיו עד שלמה

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה מושבותם לטירותם בגבולם וגו'" - עד כי להם היה הגורל ללוים ולכהנים מנחלתם כל ישראל הפילו גורלות על ארץ ישראל כמה מארץ ישראל יבא להם ולכהנים וללוים ויבא ליהודה הגורל מתחלה וזהו כי להם היה הגורל בראשונה לתת להם אותן עיירות שכתוב כאן

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתנו לכלב" - כי משה נתן לו

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וממטה בנימין את גבע" - כי הגורל נפל לבנימין לתת אלו העיירות

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולבני קהת הנותרים" - כי הכהנים יצאו מקהת וכבר אמרו מה שנתנו לכהנים בני קהת

"ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה" - של לוי

"ממחצית מטה חצי מנשה בגורל ערים עשר" - ולחצי שבט המנשה נפל הגורל ליתן לבני קהת הלוים ערים עשר

פסוק נ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתנו בגורל ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון" - אעפ"י שלא הזכיר שמעון בנתינתן הוא נתן חלקו מה שנתן לו יהודה וגם יהודה אינו נזכר למעלה בעיקר הנתינה וכל מה שמזכיר למעלה מויתנו להם את חברון עד וממטה בנימין הכל נתנו בני יהודה ובני שמעון ולפי שלא הזכירו למעלה מזכירו עתה כאן

"אשר יקראו אתהם בשמות" - כלומר אשר קראנו אותם בשמות למעלה לפי שהיה בנימין חבר עמהם לבני אהרן מזכירו אעפ"י שהזכירו כבר

פסוק נא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וממשפחות בני קהת ויהי ערי וגו'" - אע"פ שנתנו להם חצי שבט מנשה נתנו להם גם אפרים ע"פ הגורל

פסוק נה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וממחצית מטה מנשה" - עד חצי מנשה שבעבר הירדן שבארץ ישראל

"למשפחת לבני קהת הנותרים" - הם הלוים ופתרון הכל נתנו אפרים ומנשה לאותו הנותר שאמר למעלה ולבני קהת הנותרים ממשפחות המטה

פסוק נו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבני גרשום ממשפחת חצי מטה מנשה" - אע"פ שנתנו לבני קהת ע"פ הגורל נפל גם להם הגורל לתת כמו כן לגרשום

פסוק סב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבני מררי הנותרים ממטה זבלון" - כלומר שלא הגיע להם אותם שתים עשרה עיירות שנתנו להם ראובן וגד וזבולן וזהו הנותרים ממטה זבולן מחלק זבולן נתנו לבני מררי הנותרים