לדלג לתוכן

רש"י על בראשית רבה/כו/ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שהיו שופכין זרעם על העצים ועל האבנים. על פני האדמה דורש:

רבי שמעון בן יוחאי קרי להו בני דייניא. דייני סדום היו:

רשב"י מקלל מאן דקרי להון בני אלהייא. על שהיו בצלם ובדמות:

כל פרצה שאינה מתחלת מן הגדולים אינה פרצה. שהרי כאן גדולים שבהם התחילו בה דכתיב ויראו בני האלהים את בנות האדם לפיכך הותרו לכולן:

ר' עזריה בשם ר' לוי (א"ה כך היה הגירסא לפני רש"י ז"ל שזה המאמר אמרו ר' עזריה אבל בכל הספרים שלפנינו נאמר מאמר זה בשם רשב"י רק לקמן איתא בשם רבי עזריה מאמר אחר) כומריא גנבין אלהין מאן מומי ביה או מאן מקרב. מאחר שהן רואין שהכומרין שהיה להן לכבדן הן גונבין אותן ומבזים אותם מי יכבד אותם או מי ישבע בהם או יקריב להן קרבן כך לאחר שכתוב ויראו בני האלהים גדולים שבהן היו עושים כך ומה היה לאחרים לעשות:

לפיכך נתן להם אריכת ימים כדי לעמוד על התקופות ועל המזלות. שיהיו בקיאין בהן ויהיו מוסרים אותם לדורות הבאים אחריהם שיש מזל שגומר הלוכו לארבע מאות שנה וקיימן הקב"ה עד גמר הלוכו כדי שיהיו רואין אותו ויהיו בקיאין בו וילמדו את הדבר לדורות: