רש"י על בראשית רבה/כו/ז
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כו |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז •
מוח קולייתו. עצם הארכובה שקורין נדוכייל. ע"כ:
מגסטי מלחמה. מלומדי מלחמה ומגסטא בלשון רומי משטיר בלע"ז:
שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים. תכשיטין על תכשיטין כמו וענקים לגרגרותיך:
שהיו עונקין את החמה. שהיו עושין תכשיטין דמות חמה לפי שהיו משתחוים לה והם אומרים לשמים ראו מה עשינו לכבודכם הורידו לנו גשמים:
ושגרמו לעולם שיצוד. כמו והות ארעא צדייא:
כמה דתימא עוה עוה. שממה:
עוים. שהיו בקיאים בעפרות איזה מקום נטע ואיזה מקום זרע כנחש שיודע להריח עפרו איזה יפה לאכלו:
ס"א. אחראי לא ילפי מן קדמי. דורות האחרונים לא למדו מן הראשונים שנאבדו מן העולם. ע"כ. במדרש רבי תנחומא מפרש וילדו מהם אין כתיב כאן אלא וילדו להם מלמד שהיתה האשה רואה אחד מהן מתייחדת כנגדו ויולדת:
בני נבל גם בני בלי שם. נכאו מן הארץ. אלו דור המבול. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמני אמר. מעולם אנשי השם. אנשים שנתפרשו שמותן למעלה מן הספר. אלו היה בני קין מחוייאל ומתושאל:
המה הגבורים. שנפלו מדור המבול. ס"א. ומי פי' מעשיהם. אנשי השם פירשוהו. אליפז ובלדד וצופר:
כל אורה שנאמר באליהוא. כגון יפיץ ענן אורו והרבה כמו כן: