רש"י על בראשית לו כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רש"י על בראשית • פרק לו
ב • ג • ה • ו • ז • ט • יב • טו • כ • כד • לא • לג • לה • לט • מ • מג • 


"ואיה וענה" - וי"ו יתירה והוא כמו איה וענה והרבה יש במקרא (דנייאל ח)תת וקדש וצבא מרמס (תהלים עו) נרדם ורכב וסוס

"הוא ענה" - האמור למעלה שהוא אחיו של צבעון וכאן הוא קורא אותו בנו מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה

"את הימם" - פרדים הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם (חולין ה) ולמה נקרא שמם ימים שאימתן מוטלת על הבריות דאמר ר"ח מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה (והלא קא חזינן דחיה אל תקרי וחיה אלא וחיתה כי המכה לא תתרפא לעולם ברש"י ישן) ולא הוזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא מפני תמנע ולהודיע גדולת אברהם כמו שפירשתי למעלה