רש"י על איכה ד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< רש"י על איכה • פרק ד >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • 


"עודינו תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל" - כשבאה עלינו הרעה עדיין היו עינינו צופות אל חיל פרעה שנאמר בהם (ישעיהו ל) ומצרים הבל וריק יעזורו שהיו מבטיחים אותנו עזרה ולא באו כמו שנאמר בהם (ירמיהו לו) הנה חיל פרעה היוצא לכם לעזרה שב לארצו מצרימה מצינו במדרש קינות שהיו באים בספינות רמז הקב"ה לים והציף לפניהם נודות נפוחים כמין מעי אדם ננערים במים אמרו זה לזה הנודות הללו הם אבותינו אנשי מצרים שטבעו בים מחמת היהודים הללו ואנחנו יוצאים לעזרתם עמדו וחזרו לאחוריהם

"צפינו" - חכינו