רש"י על איכה ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על איכהפרק ד' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


איכה ד', ט':

טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָזֻ֙בוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי׃


"שהם יזבו מדוקרים וגו'" - חללי הרעב היו נפוחים מריח תנובות השדה שהיו האויבים צולים בשר על העשבים חוץ לחומה והריח נכנס לתוך נפוחי הרעב וכריסן נבקעת ופרשם זב והרי זה מיתת ניוול יותר מהרוגי חרב

"מדוקרים" - מבוקעים בין נפיחת רעב בין ביקוע חרב קרוי דקירה

"מתנובות שדי" - משרשים ועשבים שמלקטים ואוכלים רב פרשם ומאוסם