רש"י על איכה ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< רש"י על איכה • פרק ד >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • 


"שהם יזבו מדוקרים וגו'" - חללי הרעב היו נפוחים מריח תנובות השדה שהיו האויבים צולים בשר על העשבים חוץ לחומה והריח נכנס לתוך נפוחי הרעב וכריסן נבקעת ופרשם זב והרי זה מיתת ניוול יותר מהרוגי חרב

"מדוקרים" - מבוקעים בין נפיחת רעב בין ביקוע חרב קרוי דקירה

"מתנובות שדי" - משרשים ועשבים שמלקטים ואוכלים רב פרשם ומאוסם