רמב"ן על שמות כז כ

| רמב"ן על שמות • פרק כ"ז • פסוק כ' |
• כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שמות כ"ז, כ':

וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃

אמר הכתוב בכאן "ואתה תצוה" - בעבור שאמר במשכן תמיד 'ועשית', והוא בצווי - אמר בכאן ואתה בעצמך תצוה להם שיקחו אליך את שמן המאור, כי אין להם דרך לעשות אותו במדבר רק אם היה אצלם משמרת. והנשיאים הביאוהו (שמות לה כח). וטעם 'אליך' - שיביאוהו לפניו והוא יראנו אם הוא זך וכתית כראוי, וכן "צו את בני ישראל ויקחו אליך" (ויקרא כד ב). וטעם 'מאת בני ישראל' - שיקחו אליך השמן מאת בני ישראל, מאת אשר ימצא בידם, כמו שאמר "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" (לעיל כה ב). וכן אמר 'ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך' (שמות כח א), כי אתה בעצמך תקראם ותבשרם במעלה הזאת. 'ועשית להם בגדי קדש' (שמות כח ב) - בצווי לחכמים העושים במלאכה כדרך כל מלאכת התבנית. וכן 'ואתה תדבר אל כל חכמי לב' (שמות כח ג) - שידבר עמהם הוא עצמו, כי הוא יכיר את חכמתם וידע המלאכה הראויה להמסר לכל אחד מהם. ובעבור שאמר 'ואתה הקרב', 'ועשית' - הוצרך לפרש (בפסוק ג) 'ואתה תדבר אל כל חכמי לב', כי בצווי יעשו הבגדים, כשאר המלאכה אשר יאמר בה "ראה קראתי בשם בצלאל וגו'" (שמות לא ב).

"להעלות נר תמיד" - כל לילה ולילה קרוי תמיד כמו שאתה אומר עולת תמיד (במדבר כח ו) ואינה אלא מיום ליום וכן במנחת חביתים נאמר תמיד (ויקרא ו יג) ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב אבל תמיד האמור בלחם הפנים (לעיל כה ל) הוא משבת לשבת לשון רש"י ומדרש רבותינו אינו כך אלא כך שנו בספרי (ריש בהעלותך) יאירו שבעת הנרות (במדבר ח ב) שומע אני שיהיו דולקין לעולם ת"ל מערב עד בקר (ויקרא כד ג) אי מערב עד בקר יכול יהיו דולקים מערב עד בקר ויכבם ת"ל יאירו שבעת הנרות הא כיצד יאירו שבעת הנרות מערב עד בקר לפני ה' תמיד (שם) שיהא נר מערבי דולק תדיר שממנו מדליקין את המנורה בין הערבים ובתורת כהנים (שם כד ב) נמי אמרו כך להעלות נר תמיד שיהא נר מערבי תדיר וקתני התם מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה דאפילו ביום נמי מדליק נר מערבי לפי שהוא תמיד לעולם ובמסכת תמיד (ג ט) שנינו כך מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את השאר ומניח את אלו דולקין במקומן מצאן שכבו מדשנן ומדליקן מן הדולקין ואחר כך מדשן את השאר וסתם משנה זו שנויה כדברי רבי (מנחות צח) שאמר בנרות מזרח ומערב היו מונחין ולדעתו נר מערבי הוא השני ונקרא מערבי לפי שהוא מערבי לראשון ולפי שהוא צריך להדליק נר מערבי לקיים בו לפני ה' תמיד צריך להדליק המזרחי שאין השני נקרא מערבי עד שיהא זה מזרחי אצלו אבל לדברי האומר (שם) צפון ודרום היו מונחין נר מערבי הוא האמצעי שבגופה של מנורה והוא לבדו מדליק בבקר ועל הכלל לפני ה' תמיד בנר מערבי שהוא דולק תמיד ביום ובלילה