רמב"ן על דברים ז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על דבריםפרק ז' • פסוק ט"ו |
ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • טו • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ז', ט"ו:

וְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כׇּל־חֹ֑לִי וְכׇל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכׇל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃


"והסיר ה' ממך כל חולי" - הנהוג לבא בעולם והזכיר כל מדוי מצרים הרעים להבטיח ונתנם בכל שונאיך או שירמוז כי בעשותם המשפטים ינצלו מהם ואם לא יעשו אותם יבואו עליהם כאשר באו על המצרים כאמור בתוכחות (להלן כח, ס) והשיב בך את כל מדוי מצרים וגו' וכבר פירשתי זה בסדר ויהי בשלח (שמות טו, כו) והזכיר תחלה במשפטים לכלות ולהכרית עובדי עבודה זרה ולכך אמר ואכלת את כל העמים שתכריתם כענין שנאמר כי לחמנו הם (במדבר יד, ט) כי אכל את יעקב (תהלים עט, ז) ואכלוהו ויכלוהו (ירמיה י, כה) וכן רבים. ואמר לא תחוס עינך עליהם כאשר הזכרתי (בפסוק יב) כי ברחמנות השופטים (ס"א הטפשים) יאבד כל משפט: