רמב"ם על מעילה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רמב"ם · על מעילה · ו

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל כו': אמר לו הבא מן החלון או מגלוסקמא והביא לו כו': דף כא אף על פי שעיקר בידינו אין שליח לדבר עבירה אבל במעילה אם שגג בעל הבית וצוה השליח להטפל בנכסי ההקדש ונטפל השליח כמו שצוה והוא לא ידע גם כן ולא שינה שום דבר מכל מה שנצטווה הרי בעל הבית מעל הואיל והוא צוהו סמך זה [עי' מה שתמה התוי"ט על זה] למה שנאמר ואשמה הנפש ההיא רומז אל מי ששגג תחלה ודמה שזה חולין וצוה להטפל בו: ומה שאמר והוא אומר טלו שתים על מנת שיאמר השליח טלו מדעתי שתים שיעלה על הדעת שאמרו מדעתי עקר השליחות מכל וכל ולא ימעול בעל הבית למדנו שהוא מועל הואיל ועשה מצותו יותר ואם לא אמר מדעתי לא מעל השליח לפי שהוא מוסף על שליחותו ולא גורע ממנה: ומה שאמר אף על פי שאמר בעל הבית רצה ללמדינו שהעיקר הידוע בידינו והוא דברים שבלב אינם דברים פשוטים גם כן לענין מעילה. וגלוסקמא שק קטן או הדומה לו:

משנה ב[עריכה]

שלח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו שליחותו כו': מה שאמר שניהם לא מעלו מבואר מתוך מה שהקדמנו לפי שבעל הבית לא נעשה כל שליחותו וג"כ השליח לא שינה כל מה שאמר לו אלא עשה קצת ושינה קצת ואין באותו מקצת שעשה שליחותו שוה פרוטה כדי שימעול בעל הבית ואין גם כן במקצת ששנה שוה פרוטה כדי שימעול השליח לפי שפרוטה בלבד נתן לו ושאר הענין מבואר:

משנה ג[עריכה]

נתן לו פרוטה אמר לו הבא לי בחציה נרות כו': מה שאמר שניהם לא מעלו מבואר מתוך מה שהקדמנו לפי שבעל הבית לא נעשה כל שליחותו וג"כ השליח לא שינה כל מה שאמר לו אלא עשה קצת ושינה קצת ואין באותו מקצת שעשה שליחותו שוה פרוטה כדי שימעול בעל הבית ואין גם כן במקצת ששנה שוה פרוטה כדי שימעול השליח לפי שפרוטה בלבד נתן לו ושאר הענין מבואר:

משנה ד[עריכה]

נתן לו שתי פרוטות אמר לו הבא לי אתרוג כו': נתן לו דינר זהב אמר לו הבא לי חלוק והלך כו': מה שאמר שניהן מעלו על מנת שיהא אותו האתרוג שוה שתי פרוטות ואותו הבגד שוה דינר תנא קמא אומר הואיל וקנה לו מה שאמר והוא שוה כדי מה שנתן לו נעשית שליחותו ומעל בעל הבית וכן מעל השליח לפי שהוא גם כן הוסיף מדעתו שוה פרוטה ור' יהודה אומר לא נעשית שליחותו לפי שאילו קנה לו אתרוג בשתי פרוטות כפי מה שנתן לו היה שוה ארבע פרוטות ויהא כמו זה שהביא לו בלי ספק והוא ענין מה שאמר הביא לו קטן ורע וכן הוא אומר בבגד וכבר בארנו כי דינר זהב כ"ה דינר של כסף והם ששה סלעים בקירוב ור' יהודה חולק על מה שאפשר בו לומר גדול וקטן אבל אם אמר לו דרך משל קנה לי בפרוטה פירות פלוני וקנה לו בחצי פרוטה מאותם פירות ובחצי פרוטה ד"א שניהם מעלו אבל על מנת שיביא מהפירות הידועים בחצי פרוטה ששוה פרוטה כמה שהקדמנו ואין הלכה כר' יהודה:

משנה ה[עריכה]

המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין כו': כבר בארנו פעמים שהשלחני ידוע והחנוני כל בעל חנות כבשמים והתגרים והדומה להם ולפי שיש בעיקר דיני ממונות שכל זמן שמפקידין אצל השלחני מעות שאינן צרורין בקשר משונה ויהא עליו חותם לפי שכל האחרים קרוין מותרים יכול להשתמש בהן כמו שבארנו בשלישי ממציעא היוצא מזה כשנותנין מעות הקדש לשלחני ולא הודיעו שהן הקדש ונשתמש בהן לפי שאינם צרורים שהוא פטור מן המעילה וכאילו אמר לו המפקיד אצלו השתמש בהן ושליחותו עשה ולפיכך לא מעל וכן המפקיד לא מעל לפי שלא צוה אותו בשום דבר והענין כולו מבואר על הדרך שפירשנו והלכה כרבי יהודה:

משנה ו[עריכה]

פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס כו': דבר פשוט שענין מה שאמר יוציא ושהוציא הוא כשיוציא וישתמש להנאותיו לא שיוציא מן הכיס. והענין שמודה ר"ע הוא באומר לא יפטר כיס זה מפרוטה הקדש או דבר שענינו ענין זה ואז מודה שהוא לא ימעול עד שישתמש בכל מה שבכיס אבל אם נשארה ממנו פרוטה תהא אותה פרוטה הקדש ולא ימעול ואין הלכה כרבי עקיבא:

סליק מסכת מעילה