ברטנורא על מעילה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

השליח - שנתן לו בעל הבית הקדש או מעות הקדש להוציאם בתורת חולין, ועשה השליח שליחותו:

בעל הבית מעל - דבמעילה יש שליח לדבר עבירה . ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה, חוץ ממעילה משום דכתיב בה (במדבר ה) ואשמה הנפש ההיא, מי ששגג תחילה דהיינו המשלח:

תן בשר לאורחים - מאותו בשר של הקדש:

ונתן להם כבד - של הקדש:

והוא אומר טלו שתים וכו' - ובלבד שיאמר השליח טלו שתים מדעתי, אז בעל הבית מעל, דלא עקר השליח שליחותו אע"פ שהוסיף על דברי המשלח, הלכך המשלח מעל שהרי נעשית שליחותו, והשליח מעל על זאת שהוסיף מדעתו, והאורחים נמי חייבים על השלישית שנטלו מדעתם. אבל אם לא אמר השליח טלו שתים מדעתי, אלא טלו שתים בשליחות בעל הבית, המשלח מעל שהרי נעשה דברו, והשליח פטור מפני שהוסיף על שליחות בעל הבית ולא עקר את השליחות ומה שהוסיף לא הוסיף מדעתו:

גלוסקמא - בלשון יון קורין לתיבה גלוסקוס. וישם בארון, תרגום ירושלמי ושוון יתיה בגלוסקמא:

אע"פ שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה כו' מעל - לפי שעשה השליח מאמרו, ודברים שבלב אינן דברישם :

(ב)

ביד חרש שוטה וקטן - שאינן בני שליחות. אפילו הכי הואיל ונעשית שליחותו המשלח מעל :

החנוני - שקבל המעות מיד חרש שוטה וקטן, חייב כשיוציא המעות של הקדש בחפציו:

ונזכר - בעל הבית קודם שהגיעו המעות ליד חנוני, וכיון שנזכר שוב אינו חייב קרבן מעילה, שאין קרבן מעילה אצל מזיד:

החנוני חייב - והוא שנזכרו בעל הבית והשליח, דהשתא אין כאן שוגג אלא חנוני. אבל אם נזכר בעל הבית ולא נזכר השליח, השליח מעל שהוא שגג תחלה :

כיצד יעשה - כלומר אם ידע החנוני בפרוטה זו שהיא קודש קודם שיוציאנה ונתערבה כבר עם שאר פרוטות שיש לו, כיצד יעשה ויהיה מותר להשתמש בפרוטותיו:

(ג)

שניהם לא מעלו - בעה"ב לא מעל שהרי לא נעשית שליחותו בפרוטה, והשליח לא מעל שלא עקר שליחותו של בעה"ב בפרוטה, ובפחות מפרוטה ליכא חיוב מעילה:

השליח מעל - שעקר שליחותו של בעה"ב בין בפתילות בין בנרות ויש בשניהן פרוטה:

(ד)

שניהם מעלו - והוא שיהא אותו האתרוג שוה שני פרוטות כמו שנתן לו בעה"ב. בעה"ב מעל כיון שקנה לו השליח כמו שאמר ושוה כמו שנתן לו, הרי נעשית שליחותו. והשליח מעל, שהרי קנה רמון בפרוטה מדעתו שלא בשליחות בעה"ב:

ר' יהודה אומר בעה"ב לא מעל - דאמר ליה לשליח אילו היית קונה אתרוג בשתי פרוטות כמו שנתתי לך היית מביא לי אתרוג גדול שוה ארבע פרוטות, עכשיו שלא נתת אלא פרוטה הבאת לי אתרוג שוה שתי פרוטות שהוא קטן ורע, ונמצא שלא עשית שליחותי. ואין הלכה כר' יהודה:

(ה)

אם צרורין - קשורים קשר משונה אע"פ שאין עליו חותם, או קשורים כשאר קשרים וחתומין:

לא ישתמש בהן - דגלי דעתיה דלא ניחא ליה שישתמש בהן הנפקד, הואיל וקשרן קשר משונה או הטיל עליו חותם:

מותרין - קרי כל זמן שאין קשורים קשר משונה אלא קשור כשאר קשרים ואין עליו חותם:

לפיכך אם הוציא לא מעל - דהוי כאילו אמר לו המפקיד שישתמש בהן, כיון שלא היו צרורין, והרי שליחותו עשה, והמפקיד נמי לא מעל דהא לא אמר לו בפירוש שישתמש בהן:

החנוני - שמוכר פירות או בשמים בחנות:

כבעל הבית - ואם הפקידו אצלו מעות, אף על פי שאינן צרורים, לא ישתמש בהם, הלכך אם היו מעות של הקדש ונשתמש בהן מעל:

כשלחני - ומותר להשתמש במעות שהפקידו אצלו כשאינן צרורים, הלכך לא מעל. והלכה כר' יהודה:

(ו)

כיון שהוציא את הראשונה - לצורך תשמישו מעל:

וחכמים אומרים - לא מעל:

עד שיוציא - כל המעות שבכיס לצורך חולין. והלכה כחכמים:

פרוטה מן הכיס זה - כלומר לא תכלה פרוטה מכיס זה עד שיהא בה הקדש :