לדלג לתוכן

רבנו יונה על משלי א ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

‏‏‏‏

<< | רבנו יונה על משליפרק א' • פסוק ג' |
א • ב • ג • ז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי א', ג':

לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל
  צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵשָׁרִֽים׃


"לקחת מוסר השכל" - הזכיר תחלה לדעת חכמה ומוסר ואח"כ לקחת מוסר השכל. וביאור הענין, שידע המוסר כדי לקחת מוסר ולקיחת המוסר הוא קיום המוסר בפועל לישר מדותיו ולהנהיגם על פי המוסר כמו (משלי כד לב): "ראיתי לקחתי מוסר".

"מוסר השכל" - כמו מוסר והשכל כדרך (שמות כח יח): "ספיר ויהלום". וענין השכל ההשגחה ועיון בכל מעשה מלשון (שמואל א יח יד): "ויהי דוד בכל דרכיו משכיל". ויתכן לפרש לקחת מוסר השכל לקבל ולקחת המוסר אשר יורהו שכלו ותלמדהו תבונתו כענין (תהלים טז ז): "אף לילות יסרוני כליותי". ר"ל שימשך אחרי מוסר הנפש המשכלת ואחרי עצתה ויניח דרך התאוה כי ע"י שידע חכמה ומוסר וידרשם מעל הספר הזה יקשיב אח"כ לדברי המוסר אשר יורהו שכלו במעשיו ודרכיו ויטה אליהם וידבק בהם ויסור מדרכי היצר.

"צדק" - הוא שיכנס האדם לפנים משורת הדין. ומשפט. שורת הדין. כי יש דברים שראוי לאדם ליכנס בהם לפנים משורת הדין כמו שאמרו רז"ל (מכילתא על שמות יח): "(שמות יח כא): "ואת המעשה אשר יעשון", ואת המעשה זה הדין אשר יעשון זה לפנים משורת הדין".

"ומשרים" - להתנהג על פי היושר ודרך השכל בדברים שלא יפול עליהם משפט וחיוב ב"ד כאשר הוזכר בדבריהם ז"ל בדברים רבים שאדם פטור בהם מדיני אדם וחייב בדיני שמים.