ראש מילין/הברקה/התיו
"התי'ו"[עריכה]
התי"ו, מורה רשום והתוית תיו. אחרון הוא באותיות, שמורה את החותם של כל הצורות, הרעיונות, השרטוטים, הנקודות, והקוים, שבכל השדרות, שכולם מתבלטים על ידו. הרעיון האחרון מורה את התוכן היותר חצוני שבמחשבה, הבלטת התואר ע"פ רשמי חוץ, שלפעמים הם בצורה רפויה, ולפעמים בצורה דגושה, הכל לפי המדה של הארת הרוח המוליד את הרשמים. וכל דגש ורפה, שבאותיות בג"ד כפר"ת, באים הם מצד היחש התו"י שלהם, מצד הערך של הבלטתו של הרוח הפנימי על התוארים החוציים. צורת התי"ו המדויקה היא דל"ת בתוך דל"ת, דל"ת זעירה בתוך דל"ת רבתי, רשום חצוני תארי, בתוך רשום פנימי, צורי, תמונתי. והרשום החצוני הוא מושפע יפה מכל החיל של משפיעי הרשמים, המשוקים מהחיים הפנימיים המנצחים את תוי המות והכליון. והתוכנים העליונים ברדתם מטה מטה, גם כשהם אובדים את ערכם, מ"מ כשתבניתם החצונה נשמרת בהם, יש בהם כח מרוץ להעלותם מבירא עמיקתא לאיגרא רמה, ותחת הנחושת אביא זהב, ת"א הרצים, שהרישום החצוני רץ מתמונות תי"ו לאצילות הוד האל"ף, ומיראת תלמידי חכמים, ליראת ד' שהיא מקור חיים.