ראש מילין/הברקה/הגימל
"הגימ'ל"[עריכה]
הגימל, מורה על הגמול של מדה במדה, שהוא בא אחרי שנערכו הענינים הבלתי גבוליים והגבוליים במערכה משותפה. היא מורה ג"כ על ההתגמלות של הציורים, שאינם צריכים עוד לגדולם להיות שואבים מהציור הבלתי מוגבל. הירידה וההתדקות של משך הוי"ו שבגימ"ל מורה על הקטנת השפעה, עד לכדי הגלות הרבוי בצורה של חיים גשמיים. תואר הגמל, הבע"ח הגדול בכמותו, מסמל את ההגשמה, והירידה העמוקה מעמקת את הדבור ומרשמתו, הוראת המבטא, גי עומק, מל דבור.
"הגימ'ל"[עריכה]
הגימ"ל, היא מזוינה בתגין. ליסד את הגמול בכל מלא העולמים, לקשר את הגורל עם מהלך החיים הרצוניים, צריכה מלחמה רוחנית עזה להוסד. הימין והשמאל, הדין והחסד, הנם קצוות נוטות, והגמול מתהלך בהכרעה האמצעית. מיסוד עליון מאד, ממעל לכל רעיון, לקוח הוא יסוד הגמול, וקשר סבותיו מאומץ האמת והיושר, המתעלה מכל גבול, העומד ברום עולם, הוא לקוח, ולרוממות זו מתרוממים הם התגין, בתארם ופעולתם.