ראש מילין/הברקה/התגין
"התגין"
[עריכה]תג, עטרה מעורפלה תרגומית, צד החיים שבמחשבה, שהוא נשגב מכל, ומוכן להיות יורד במעמקי כל הירידות, ולהקשר בכלים וגולמים, וכח זה יגביר חילם להתעלות אחרי רדתם אל רום שורש החיים בעזיזותם. המושגים מעורבים במעמקים מפני הירידה, ובמרומים מפני הכללות הבהיקה המתעלה מכל פרטות, וזהו זיק החיים, ג"ץ, שהעירוב, השעטנ"ז, מכשירו למפעלו, והזיק הזה ברדתו ועלותו מאיר את כל חשכת עז כל שטן ומפריע, ג"ץ שט"ן ע"ז. ועל גבי האותיות הללו זורח הוא האור בעלומו, מתקשר עם עצמותן והיו לאחדים.